חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 5), התשפ"ו-2026

בשנים האחרונות יש מגמה לפיה שירותי ממשלה רבים ניתנים באופן מקוון–דיגיטלי, זאת מתוך תפיסה שהדבר מוביל לשיפור השירות. הדבר חיובי בעיקרו אולם המעבר עלול לגרום לפגיעה קשה באוכלוסיות הממעטות להשתמש באמצעים דיגיטליים. עקב הקשיים שמתעוררים עם מעבר שירותים רבים לאמצעים דיגיטליים פרסם היועץ המשפטי לממשלה הנחיה העוסקת ב"כללים מנחים לגיבוש הסדרים דיגיטליים" (הנחיה מספר 1.2500). שם נקבעה בין היתר חובת מתן מענה הולם גם לאוכלוסייה העלולה להתקשות בשימוש באמצעים דיגיטליים. בעקבות זאת, בתזכיר חוק ביצוע פעולות באמצעים דיגיטליים, התשפ"א–2020, שפרסם משרד המשפטים, הוצע לעגן בחקיקה את חובת מתן מענה הולם לאוכלוסייה העלולה להתקשות בשימוש באמצעים דיגיטליים בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנושא. אולם, עם מיזוג החוק יחד עם חוק דיוור דיגיטלי במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2022-2021, הוסר מהחוק הסעיף האמור. מוצע אם כן לקבוע בחוק את חובת מתן מענה הולם לאוכלוסייה העלולה להתקשות בשימוש באמצעים דיגיטליים, זאת בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ולנוסח שהוצע על ידי משרד המשפטים. נוסף על כך, יש לפתור את הבעיה הקיימת בשימוש של גופים רבים במסרונים לשם העברת מסרים לאזרחים, זאת בזמן שאזרחים רבים מחזיקים במכשיר טלפון נייד שאינו מקבל מסרונים (כך בין היתר כל המחזיקים בנייד כשר), ועל כן מוצע לעגן בחקיקה חובת שליחת מסרונים קוליים למי שאינו מקבל מסרונים או למי שמתקשה בקריאה. כמו כן, פעמים רבות שולחים גופים רבים הודעות נחוצות בדואר אלקטרוני אך המסר עצמו אינו מופיע בהודעה אלא יש קישור המפנה למסר. הדבר יוצר קושי רב לציבור רחב שאינו משתמש באינטרנט, אלא בדואר אלקטרוני בלבד, וכן לאוכלוסיות בעלי אוריינטציה דיגיטלית מוגבלת אשר מתקשים במעבר לקישור. על כן, מוצע לקבוע כי המסרים יישלחו בגוף ההודעה ללא צורך בכניסה לקישור לשם קריאתם.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי