הצעת חוק להכרה, לחקר האמת, להנצחה ולפיצוי משפחות הנעדרים מפרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשפ"ד-2024

פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן היא פרשת חטיפתם והיעלמותם של אלפי פעוטות מקרב משפחות יוצאי תימן אך גם מעירק, תוניס, מרוקו, מדינות הבלקן ועוד, בין השנים 1948 ועד 1970. ילדים אלה נעלמו במעברות שהוקמו כמחסה זמני בתהליך קליטתם, בבתי חולים, או בשכונות מצוקה שהוקמו לאחר פינוי המעברות. פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן היא פצע פעור בלב ליבה של החברה הישראלית. מדובר על אלפי משפחות שמעידות וטוענות בתוקף כי אחד מבניהם או אחת מבנותיהם נעלמו לאחר שהיו בחסות גורמי המדינה או נציגיה, ופצע זה אינו מגליד עד לימינו אלה בקרב בני הדור השני והשלישי לפרשה. לצורך בחינת הפרשה נערכו בדיקות רשמיות מטעם המדינה באמצעות מספר ועדות. הראשונה שבהן היתה ועדה בין משרדית משותפת למשרד המשפטים ולמשרד המשטרה , שפעלה בין השנים 1967–1968 ("ועדת בהלול מינקובסקי"). הוועדה השנייה, ועדת שלגי, הוגדרה כ"וועדת בדיקה" ופעלה בין השנים –1988–1994. רק בסוף שנות התשעים, קמה ועדת חקירה ממלכתית (ועדת כהן-קדמי) שפרסמה את מסקנותיה בשנת 2001. כל הוועדות הגיעו למסקנה שמרבית התינוקות נפטרו ולגבי עשרות תינוקות שנעלמו נקבע כי לא ידוע מה עלה בגורלם. העובדה שחומרי חקירה רבים הקשורים לפרשה נחשפו רק לאחר עשרות שנים, וחלק מהחומרים נותרו חסויים עד היום, מעוררת תחושה קשה בקרב קורבנות הפרשה. מטרתה של הצעת חוק זו היא להקל על העוול ועל הכאב שחוות המשפחות מאז אותן שנים, בראש ובאשונה על ידי קידום סדר יום של סולידריות והומאניות, כלומר הכרה עמוקה ומלאה בפרשה ובמצוקתן של המשפחות, באמצעות קביעת מועד ציון שנתי להנצחת הפרשה, הקמת רשות לסיוע למשפחות הנעדרים להנצחת הפרשה אשר תפעל כתאגיד סטטוטורי (הלן – הרשות) וקידום הסדר לפיצוי המשפחות. מטרות הרשות הן להעמיק, להעשיר ולהפיץ את הידע על הפרשה ולהגביר את המודעות הציבורית בנושאים אלו; לקדם את ההכרה בעוול שנעשה למשפחות; לסייע למשפחות בחשיפת מידע אודות היעלמות בני משפחותיהם; לפעול כדי לקדם את החקירה של פרשות קשורות ובהן פרשת עוזי משולם ופרשת היעלמות החומר הארכיוני מארכיון המדינה בעקבות ועדת כהן-קדמי. הרשות תקים אתר הנצחה, תיעוד ומחקר לפרשה, בו ירוכז כל המידע הנוגע אליה, כולל מידע חסוי והעתק של חומר ארכיוני מארכיון המדינה, וכן תקים מאגר בדיקות גנטיות (DNA) ותסייע לבני המשפחות להתאחד זה עם זה ולממש את זכאותן לפיצויים. מוצע לקבוע כי יום הציון השנתי, שיתקיים בי"ג בתמוז, יצוין, בין היתר, בדיון מיוחד במליאת הכנסת, באירוע מיוחד בממשלה, בבית הנשיא, במערכת החינוך ובצה"ל וכן בפעילויות באתר ההנצחה של הרשות. לבסוף, מוצע לקבוע כי המדינה תפעיל הסדר לפיצוי המשפחות המעורבות בפרשה, על אף מתווה הפיצויים עבורם שנקבע בהחלטת הממשלה מס' 821 מיום 22 בפברואר 2021. במסגרת הסדר זה, כלל בני המשפחות יהיו זכאים לפיצוי בסכום אחיד שייקבע על ידי ועדה שימנה ראש הממשלה שתורכב מעובדי משרד הממשלה הרלוונטיים וכן מרוב של נציגי ציבור הכוללים את נציגי המשפחות. הצעת החוק כוללת הסדרים מקובלים לעניין הפעילות וההקמה של תאגידים סטטוטוריים, בין השאר, בעניינים אלה: מינוי מועצה ציבורית לרשות על ידי ראש הממשלה, תפקידיה וסדרי פעילותה; הוראות למניעת ניגוד עניינים; הוראות לעניין תקופת כהונה של חברי המועצה; תקציב הרשות. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברות הכנסת קטי קטרין שטרית וגילה גמליאל (פ/3972/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת קטי קטרין שטרית (פ/2988/25).

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי