הצעת חוק הפסקת כהונה של נושאי משרה בכירים בתקופת הכהונה הראשונית של ממשלה חדשה, התשפ"ה-2025

הצעת חוק זו נועדה להסדיר את סמכותה של ממשלה חדשה שנבחרה להפסיק את כהונתם של נושאי בכירים במערכת הביטחון, המשפט והאוצר במהלך 100 הימים הראשונים לכהונתה, תוך שמירה על עיקרון הרציפות המוסדית. מטרת הצעת החוק היא לאפשר לממשלה חדשה לבצע שינויים פרסונליים בתפקידי מפתח, כך שתוכל ליישם את מדיניותה בצורה מיטבית, תוך שמירה על האיזונים הנדרשים באמצעות קבלת אישור הכנסת ברוב חבריה להעברה מתפקיד של נושא המשרה. הצעת החוק מבקשת לאזן בין הצורך של ממשלה חדשה להתאים את המערכת למדיניותה לבין הצורך בשמירה על יציבות מוסדית וכיבוד החלטות שהתקבלו כדין. סעיף 3 להצעת החוק מאפשר לממשלה חדשה להחליט על סיום כהונתו של נושא משרה בכיר ובלבד שנושא המשרה כבר מילא שני שליש מתקופת כהונתו. הוראה זו מבטאת את התפיסה שכאשר נושא משרה בכיר מילא חלק ניכר מתקופת כהונתו, הסיכון ליציבות המערכת ולפגיעה בעצמאותה כתוצאה מהחלפתה מופחת. במקרים אלה האינטרס הדמוקרטי של מתן אפשרות לממשלה חדשה ליישם את מדיניותה גובר על שיקולי היציבות המוסדית. סעיף 4 מהווה הרחבה של הסמכות להפסיק כהונה של נושא משרה בכיר ומאפשר לממשלה, בתקופת הכהונה הראשונית להחליט על הפסקת כהונה גם אם נושא המשרה מילא פחות משני שליש מתקופת כהונתו. החלטה כאמור תעשה תחת מנגנוני בקרה משמעותיים של זכות שימוע בפני ועדת השרים ומתן חוות דעת מנומקות מאת יושב ראש הוועדה, ובאישור הכנסת ברוב חבריה. בנוסף, סעיף קטן (ד) קובע הגנה מפורשת על עצמאות מקצועית של נושא המשרה וקובע כי לא ניתן להפסיק את כהונתו של נושא משרה בכיר רק בשל החלטה מקצועית שקיבל, אלא אם ההחלטה מעידה על כשל חמור. סעיף 6(ב) להצעת החוק מעניק את האפשרות לשינוי או לביטול החלטות מוסדיות שהתקבלו על ידי בכירים שפוטרו. הסעיף מאזן בין עקרון הרציפות המוסדית לבין הצורך לאפשר לממשלה גמישות בעיצוב מדיניותה. הממשלה רשאית לשנות או לבטל החלטות כאמור, רק כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) הממשלה פועלת במסגרת סמכויותיה על פי דין; (2) השינוי או הביטול נעשים בהליך הקבוע בדין. תנאים אלו נועדו למנוע שינויים שרירותיים או כאלה החורגים מסמכות הממשלה, ומבטיחים כי שינוי החלטות ייעשה תוך כיבוד עקרונות המשפט המינהלי והחוקתי. סעיף 6(ג) להצעת החוק מספק הגנה נוספת על החלטות מוסדיות באמצעות דרישת אישור משפטי. כל שינוי או ביטול של החלטה מוסדית מחייב את אישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שמונה במקומו, אשר נדרש לאשר כי השינוי או הביטול נעשו בהתאם לדין. מנגנון זה נועד להבטיח בקרה משפטית על שינוי מדיניות, למנוע החלטות שרירותיות או בלתי חוקיות, ולשמור על עקרונות שלטון החוק. יש לציין כי במקרה שהממשלה החדשה החליטה להעביר מתפקידו את היועץ המשפטי לממשלה עצמו, האישור יינתן על ידי מי שמונה במקומו, דבר המדגיש את חשיבות התפקיד והצורך בבקרה משפטית מקצועית. המנגנון המוצע מבטיח שגם כאשר ממשלה חדשה מבקשת לשנות החלטות שהתקבלו בעבר, היא עושה זאת תוך שמירה על עקרונות המשפט המינהלי ושלטון החוק, ותוך הבטחת המשכיות ויציבות מוסדית. הדרישה לאישור משפטי מהווה איזון חשוב לסמכות הפיטורין הרחבה המוענקת לממשלה בהצעת חוק זו. הצעת החוק קובעת כי הוראות אלה לא יחולו על מי שיתמנה בהצבעה חשאית בכנסת, לדוגמה נשיא המדינה או מבקר המדינה, וכן על נושאי משרה שמינויים נעשה לפי חוק-יסוד. להצעת החוק תיקונים עקיפים בחוקים אחרים הנוגעים לתפקידם של נושאי המשרה כאמור, וביניהם חוק-יסוד: הצבא, חוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב–2002, חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, וחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי