הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון מס' 2) (הארכת התקופה להסדרה תכנונית של מיזם חקלאי–תיירותי משולב), התשפ"ו–2025

ביום א' באב התש"ע (12 ביולי 2010), חוקקה הכנסת את חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע–2010 (להלן – תיקון 2010) שנועד, בין היתר, לקבוע הוראות מעבר בנוגע למיזמים חקלאיים-תיירותיים משולבים בנגב. לנוכח קשיים שונים שהתעוררו ביישום תיקון 2010, נתקבל בכנסת, ביום י' בחשוון התשע"ח (30 באוקטובר 2017), חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון) (להלן – תיקון 2017), אשר הביא לפתרון מרבית הקשיים שהתעוררו, וסלל את הדרך להמשך יישומו של תיקון 2010. כפועל יוצא, חלק מבעלי הזכויות במיזמים החקלאיים-התיירותיים המשולבים חתמו על חוזי חכירה לדורות עם רשות מקרקעי ישראל, והתקדמו בהליכי התכנון המפורט של המיזמים. עם זאת, נותרו מספר מיזמים חקלאיים-תיירותיים משולבים בנגב ש"נפלו בין הכיסאות", משום שיוזמיהם לא החזיקו במקרקעין שלוש שנים לפני יום תחילתו של תיקון 2010. לפיכך, מוצע לאפשר גם למי שהחזיק במקרקעין בנגב לצורך ניהול המיזם במשך שלוש שנים שקדמו לחקיקת תיקון 2017, להגיש בקשות לאישור לפי תיקון 2010 בכפוף לעמידה בכל יתר הדרישות הקבועות הן בתיקון 2010 והן בתיקון 2017. כמו כן, נוכח מורכבות ההליכים התכנוניים הפרטניים הנוגעים לחלק מהמיזמים החקלאיים המשולבים שאושרו לפי תיקון 2010 ותיקון 2017, מוצע להאריך את התקופה להשלמת תכנונו של כל מיזם בשבע שנים נוספות, קרי עד חלוף 17 שנים מיום מתן אישור השר לפי סעיף 5(ב) לחוק או מיום תחילתו של תיקון 2017 לפי המאוחר.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי