הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון - התרת פרסום שמו של פוגע), התשפ"ו-2026

במצב המשפטי כיום, הגורמים היחידים המעורבים בהחלטה על איסור פרסום שמו של חשוד הם החשוד עצמו, המשטרה ובית המשפט. בעוד שהמחוקק העניק לנפגעות ולנפגעי עבירות מין ואלימות חמורה זכויות נרחבות להשמיע עמדתם בהליכים שונים, למשל בפני ועדות שחרורים, בפני בית המשפט בטרם מתן גזר הדין או בעניין הסדרי טיעון, הרי שבנושא איסור פרסום שמו של החשוד – נושא בעל השלכות ישירות ומשמעותיות על נפגעי העבירה – לא קיימת לנפגעים כל זכות השתתפות. במקרים רבים, לנפגעת יש עניין משמעותי בפרסום שם החשוד: הפרסום מהווה הכרה ציבורית בנזק שנגרם, עשוי להוביל לחשיפת דפוס פעולה של החשוד ולאיתור נפגעים נוספים, וכן עשוי למנוע מהחשוד להמשיך להסתובב בקהילה ללא שזהותו ידועה. מנגד, ייתכנו מקרים בהם הנפגע או הנפגעת דווקא יתמכו באיסור פרסום כדי למנוע זיהוי עקיף שלהם. התיקון המוצע מבטיח שקולם של הנפגעות והנפגעים יישמע כשיקול רלוונטי במאזן האינטרסים שבית המשפט שוקל. יש לציין כי במדינות רבות קיימות זכויות השתתפות לנפגעות ולנפגעי עבירה בהליכים כגון אלה. כך לדוגמה, במדינות רבות בארצות הברית החוק מעניק לנפגעי עבירה זכות להישמע לפני קבלת החלטות שיש להן השפעה ישירה עליהם, לרבות בנושאי פרסום ופרטיות. במדינות מסוימות באירופה, כגון בריטניה וגרמניה, קיימות הוראות המאפשרות לנפגעות ולנפגעים להשמיע את קולם בהליכים הנוגעים לפרסום פרטי החשוד, תוך איזון בין זכויות הנפגע, זכות הציבור לדעת וזכויות החשוד. התיקון המוצע מתיישב עם מגמות אלה במשפט המשווה ומשקף גישה מודרנית ומכבדת כלפי נפגעות ונפגעי עבירה. הצעת החוק מבקשת לתקן פגם משמעותי בחוק הקיים ולהעניק לנפגעי עבירות מין ואלימות חמורה זכות בסיסית – הזכות להיות שותפות להליך קבלת החלטה שיש לה השלכות ישירות עליהם. התיקון המוצע מחזק את מעמדם של נפגעות ונפגעי העבירה במערכת המשפט הפלילי, תוך שמירה על שיקול הדעת השיפוטי המלא של בית המשפט ועל זכויותיהם של החשודים. הצעת החוק נכתבה בסיוע איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי