הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אכיפת עבירות תעבורה על ידי רשויות מקומיות), התשפ"ו-2026

דיני התעבורה קובעים הסדרים שונים שמטרתם לייצר תנועה זורמת, בטוחה וטובה באזורים עירוניים ובין-עירוניים כאחד. הרשויות המקומיות מופקדות על ניהול התנועה בתחומן המוניציפלי, על תחזוקת דרכים ועל אכיפת עבירות והפרות תעבורה שונות, והן מהוות גורם חשוב ומשמעותי במניעת תאונות דרכים. בהתאם להתקדמות הטכנולוגית, כמו גם מצוקת כוח האדם, משתמשות רשויות מקומיות רבות במצלמות לשם אכיפת עבירות שונות שבסמכותן. נושא זה של שימוש במצלמות כסמכות עזר נדון בבתי המשפט, ובמסגרת בג"ץ 867/15 הכהן נ' משרד הפנים אף גובש חוזר מנכ"ל משרד הפנים (מס' 4/2018) המסדיר את הנושא וקובע אמות מידה לשימוש במצלמות לטובת אכיפת עבירות חנייה בנסיבות שבהן עלול להיפגע הסדר הציבורי או עלולה להיווצר הפרעה לתנועה ולמשתמשי הדרך (לדוגמה במצבים של חניה בצמתים מרכזיים, במעברי חצייה, בתחנות אוטובוס, בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית או במקום חניה שיועד לנכים). בחלוף הזמן הטכנולוגיה התפתחה וכיום קיימות מערכות צילום מיוחדות המבוססות על טכנולוגיית זיהוי לוחית רישוי. מערכות צילום מיוחדות אלו משמשות את הרשויות המקומיות באכיפת עבירות והפרות שעניינן שימוש שלא כדין בנתיב נסיעה ציבורית וזאת מכוח סעיף 27א1 לפקודת התעבורה (להלן – הפקודה). מכיוון שהנוהל מתייחס לשימוש במצלמות רגילות ולמספר מצומצם של עבירות והפרות מוצע לתקן את התוספת האחת עשרה לפקודה, כך שתכלול עבירות והפרות נוספות שיופרטו בהמשך, כך שההסדר הקיים בסעיף 27או לפקודה שעניינו שימוש במצלמות המבוססות על טכנולוגיית זיהוי לוחית רישוי, יחול על אכיפת עבירות והפרות אלו. לפיכך, מוצע להוסיף לתוספת האחת עשרה לפקודה עבירות והפרות נוספות שאין קושי לאכוף אותן באמצעות מצלמות, כלהלן: עבירה או הפרת תעבורה של אי-ציות לרמזור אדום (פרט 2 המוצע); עבירה של כניסה לצומת חסום או למפגש מסילת ברזל חסום (פרט 3 המוצע); עבירה או הפרת תעבורה של כניסת כלי רכב מנועי ל"רחוב מוטה הליכה" בזמנים בהם נאסרה הכניסה לרחוב האמור. בשנים האחרונות, בהתאם לתפיסות תחבורתיות עדכניות, רחובות רבים מוגדרים כ"רחובות מוטי הליכה", כך שכניסת כלי רכב ממונעים אליהם אסורה. במקרים רבים האיסור האמור קבוע למועדים מסוימים (סופי שבוע וכדומה). כיום, אין לרשויות המקומיות סמכות לאכוף כניסת רכבים לרחובות מוטי הליכה, וכמובן שכניסת רכב לרחוב המשמש הולכי רגל טומנת בחובה סיכון של ממש להולכי הרגל. לאור מאפייני רחובות אלו, שכאמור לעיתים נקבעים כמוטי הליכה במועדים מסוימים – באופן המקשה על אכיפה אפקטיבית מצד המשטרה – מוצע להסמיך את הרשות המקומית לבצע את האכיפה כנגד כלי רכב, באמצעות מצלמות (פרט 4 המוצע); עבירות או הפרות תעבורה שביצע רכב לתחבורה קלה שבסמכות פקח עירוני לאכוף מכוח חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו–2016, באותם מקומות שבהם הוא הוסמך על פי אותו חוק לאכוף עבירות או הפרות אלו (פרט 5 המוצע); עבירות של כניסת כלי רכב לאזור שתנועת כלי רכב בו אסורה או מוגבלת בשל זיהום אוויר, לפי חוקי עזר או הסדרי תנועה של רשויות מקומיות שנקבעו לפי סעיף 77ב לפקודה (פרט 6 המוצע); עבירות של העמדת רכב וחנייתו במקום אסור או במקום שהוסדר, לדוגמה, באופן החוסם רכב אחר, באופן שמונע מנכה להיכנס לרכבו שבחניית נכים, אי־ציות לתמרור הקובע כללים בדבר חניה ועוד (פרטים 7 עד 10 המוצעים). מהלך זה, של מתן סמכויות אכיפה נוספות לשלטון המקומי בתחום התעבורה מבטא מגמה ארוכת שנים של הכרה ביכולת השלטון המקומי לבצע אכיפה יעילה ומקצועית, עולה בקנה אחד עם עקרונות חיזוק השלטון המקומי וביזור סמכויות, ותואם את מגמת החקיקה בתחום בשנים האחרונות. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת (פ/6441/25).

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי