ההצעת חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ו–2026

זכויות אישה על עבודתה ופרנסתה הן זכויות חוקתיות ראשונות במעלה. דיני העבודה מגנים על זכויותיה לעניין תנאי השכר, תנאי ההעסקה, שעות העבודה, מניעת הפליה ועוד. כדי לאפשר לאישה לממש את פוטנציאל התעסוקה והפרנסה שלה נקבעו זכויות סוציאליות כמו הנחה למעון יום, שהמדינה מסבסדת מכספי משלמי המיסים מכלל המגזרים. זכויות אלה אינן יכולות להיות תלויות באיש אחר זולת האישה. לפיכך מוצע לקבוע כי לשם בחינת סדר הקדימות לקבלה למעון יום ולהשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, יובא בחשבון מצבה התעסוקתי או הלימודי של האם בלבד. יחד עם זאת לעניין חישוב רמת ההכנסה לנפש במשפחה לפי מבחני התמיכה תובא בחשבון גם הכנסת האב. הצעת החוק מבקשת לקבוע אי-תלות בין הזכויות וההנחות שמגיעות לאם עובדת ובכלל זה בהליכי לימודים לרכישת השכלה או מקצוע, ובין חייה המשפחתיים או האישיים, או מעשי בני משפחתה – שאינם רלוונטיים לזכויותיה כאם העובדת למחייתה. כל הפליה על רקע חברתי או דתי אסורה. כך גם כלפי נשים עובדות, שמנסים לפגוע בפרנסתן ולמנוע מהן זכויות כאימהות עובדות. ביטול ההנחה במעונות יום ומשפחתונים, לנשים עובדות, בזיקה לבני זוגם שבחרו להקדיש את חייהם ללימוד התורה, סותרת את יסודות כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. לא יתכן שבמדינת היהודים נמנע מאימהות לצאת לעבוד ולהביא פת-לחם לפי הטף על ידי ביטול ההנחות במעונות היום והמשפחתונים.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי