חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ"ו–2026

ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), מדינת ישראל חוותה את אחד האירועים הטראומטיים והקשים ביותר בתולדותיה. ארגון הטרור חמאס, בשיתוף עם גורמים נוספים, ביצע פלישה מתואמת לשטח ישראל, תוך ביצוע מעשי איבה, רצח, אונס, ביזה וחטיפה נגד העם היהודי ומדינת ישראל. אירועים אלו, שכונו "אירועי 7 באוקטובר", הובילו למותם של למעלה מ-1,200 אזרחים ישראלים וזרים, פציעתם של אלפים נוספים וחטיפתם של מאות בני אדם לרצועת עזה. מורכבות האירועים, היקפם חסר התקדים והאופי המיוחד של הפשעים שבוצעו, מחייבים התייחסות משפטית ייחודית. המערכת המשפטית הרגילה אינה ערוכה להתמודד עם היקף כזה של פשעים חמורים, שבוצעו בו-זמנית על ידי מאות מפגעים. יתרה מזאת, האופי המיוחד של הפשעים, שכוללים פשעים נגד האנושות ופשעים בעלי אופי של השמדת עם, מצריכים מומחיות וגישה משפטית ייחודית. בנוסף, קיים צורך דחוף בטיפול מהיר ויעיל בסוגיה זו, הן מבחינת הצורך בהרתעה והן מבחינת הצורך בעשיית צדק עם הקורבנות ומשפחותיהם. לאור זאת, מוצע בזאת להקים מנגנון משפטי מיוחד ונפרד, שיהיה מותאם לטיפול בפשעי השמדת עם ותוך כך, באירועי 7 באוקטובר העולים לכדי פשע מסוג זה. מנגנון זה נועד לאפשר טיפול מהיר, יעיל וממוקד, תוך שמירה על עקרונות הצדק והמשפט הבין-לאומי. חוק זה נועד להסדיר את דרכי הכליאה וההעמדה לדין של המשתתפים בפעולות האיבה, הרצח, האונס, הביזה והחטיפה שהחלו בבוקר חג שמחת תורה התשפ"ד – 7 באוקטובר 2023, שנועדו להשמיד את העם היהודי ואת מדינת ישראל שהיא מדינת הלאום של העם היהודי, תוך פגיעה מכוונת באזרחי המדינה ותושביה. החוק מגדיר את אירועי 7 באוקטובר כפעולות האיבה שבוצעו כנגד העם היהודי ומדינת ישראל, מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ט בתשרי התשפ"ד (14 באוקטובר 2023), לרבות פעולות האיבה שנמשכו לאחר יום זה ושהן בעלות קשר לאירועים אלה ובכלל זה לחטיפה. הגדרת "לוחם בלתי חוקי באירועי אוקטובר" מהווה הרחבה של המושג "לוחם בלתי חוקי" הקיים בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב–2002. ההגדרה החדשה המוצעת מתייחסת ספציפית למשתתפי אירועי 7 באוקטובר 2023. לוחם בלתי חוקי באירועי 7 אוקטובר מוגדר כאדם שבית המשפט המחוזי קבע לגביו שהשתתף באירועי 7 באוקטובר. מוצע להסמיך את בית המשפט המחוזי לאשר את מעמדו של על אדם כלוחם בלתי חוקי באירועי 7 אוקטובר, לאחר מתן צו כליאה על ידי הרמטכ"ל, באופן שיאפשר החזקה ממושכת יותר של האדם במעצר, גם אם אינו מהווה סכנה מיידית, וזאת לצורך חקירה, העמדה לדין או שיקולי ביטחון לאומיים ארוכי טווח. הגדרה זו נועדה לספק כלי משפטי גמיש יותר להתמודדות עם האתגרים הייחודיים של משתתפי הטבח בתקופת מעצרם. מוצע להקים בית דין מיוחד שיהיה אחראי על שיפוט פלילי לנאשמים בעבירות הקשורות להשמדת עם לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של פשע השמדת עם, התש"י–1950. מוצע להקים צוות מיוחד שיכלול נציגים מטעם שר המשפטים, שר הביטחון ושר החוץ, זאת במטרה לוודא כי החלטות בעניין הגשת כתבי אישום לבית הדין המיוחד יביאו בחשבון גם שיקולים הנוגעים בין היתר לענייני ביטחון ויחסי החוץ של מדינת ישראל. מעורבותם של שרי הביטחון והחוץ בהחלטה על הגשת כתבי אישום תאפשר אפוא שקילה מקיפה של כלל ההיבטים, לרבות שיקולים מדיניים, בהחלטות בדבר ניהול הליכים כנגד אלה שנקבע לגביהם כי ניתן להעמידם לדין בגין אישום אחד לפחות. החוק המוצע מסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הוראות לעניין סדרי דין ודיני ראיות בהליכים שיידונו בפני בית הדין המיוחד. הצעת חוק זו נועדה לתת מענה משפטי הולם, מהיר ויעיל לאירועי 7 באוקטובר, תוך שמירה על עקרונות הצדק והמשפט הבין-לאומי. המנגנון המוצע מאזן בין הצורך בטיפול מהיר ויעיל לבין שמירה על זכויות הנאשמים, ומאפשר למדינת ישראל להתמודד באופן ראוי עם האתגרים המשפטיים הייחודיים שמציבים אירועים אלו.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי