הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 21) (הפעלת שירותי מים וביוב על ידי רשות מקומית), התשפ"ו–2026

במשק המים בוצעה רפורמה רחבה בשנת 2001, במסגרתה הופרד נושא המים והביוב מהרשויות המקומיות והוקמו תאגידי מים נפרדים. מאז הקמת תאגידי המים חשבונות המים התנפחו, כתוצאה מניהול בעייתי, מנגנון עמוס במינויים פוליטיים ומשכורות גבוהות בתאגידים. תוצר לוואי נוסף בהקמת התאגידים היה תוספת של 17% מע"מ למחיר המים. החזרת השירותים לידי הרשויות תוזיל את מחירי המים – ללא המע"מ יוזלו תעריפי המים בכ-17%. דוחות של מבקר המדינה, כתבות תחקיר, עצומות של אזרחים ואלפי תלונות של צרכנים מדי שנה מעידים על רמת השירות הנמוכה שניתנת לאזרחים. השילוב של מנגנון מנופח ושירות ברמה ירודה הביא לחוסר אמון ציבורי. כך, נוצר מצב בו ההסדר הקיים לעניין תאגידי המים מהווה בעיה שאינה נפתרת במשך שנים. תאגידי המים הם חברות שלא נתונות לביקורת הציבור, ולציבור אין יכולת לבחור בינן לבין תאגיד אחר מבלי להחליף את מקום המגורים ושגרת החיים, ולעומתן נציגי הציבור בשלטון המקומי נתונים לבחירתם של תושבי הרשות, ותלויים בהם להמשך כהונתם. לכן, מוצע לאפשר לרשויות מקומיות שיבחרו בכך לקלוט את תאגידי המים הפועלים בשטחן ולספק בעצמן את שירותי המים והביוב לתושביהן, ובכך להוזיל עלויות ולאפשר להן לפעול לשיפור וייעול השירות. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת מירי רגב וקבוצת חברי הכנסת (פ/2284/19) ועל ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/2821/19), על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/348/20), על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/2458/20) ועל ידי חברת הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברי הכנסת (פ/2335/20), על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת (פ/1999/23) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת אלי כהן (פ/2363/24). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מיכל שיר סגמן (פ/4013/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת מיכל שיר סגמן (פ/550/25), על ידי חבר הכנסת גדעון סער (פ/1496/25) ועל ידי חבר הכנסת אליהו רביבו (פ/2177/25). הצעת החוק זהה לפ/2177/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי