25 במרץ בשעה 00:00 · הצבעה שמית · לדחות את ההצעה
טבח כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ומלחמת חרבות ברזל גרמו לאבדות רבות שצירפו בעל כורחן משפחות רבות למשפחת השכול. מצב זה הציף בין היתר את העדר ההכרה בילדי אומנה כילדים או אחים שכולים, בעת שאחד מבני משפחת האומנה שלהם נספה במערכה. ילד אומנה לפי חוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016, מתגורר אצל האומן שלו שאמון על כל צרכיו הפיזיים והרגשיים. ילד האומנה מהווה חלק אינטגרלי מהמשפחה על אף העדר הקרבה הביולוגית ובכך ראוי לראותו כמושפע מאירוע שכול אשר התדפק על דלת המשפחה. כיום, ילד המתגורר במשפחת אומנה אינו נחשב לאח או בן שכול לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950 (להלן – החוק), ולפיכך אינו יכול להיעזר בכלים הניתנים לאחים שכולים או יתומים, הן בפן הכלכלי והן בפן הנפשי, לשם התמודדות עם השכול. לפיכך, מוצע כי ילד במשפחת אומנה, שהאומן שלו נספה או שילד אחר במשפחת האומנה שהתגורר עמו במשך 30 ימים לפחות נספה, יהיה זכאי לזכויות שלהן זכאי ילדו של נספה או אחיו של נספה, כל עוד הוא ממשיך לשהות במשפחה האומנה. יחד עם זאת, הוא יהיה זכאי להטבות לטיפול פסיכו-סוציאלי לפי סעיף 15ז לחוק, אף לאחר תום שהייתו במשפחת האומנה. עוד מוצע, כי לעניין ילד במשפחת אומנה במסגרת אומנת חירום יחול ההסדר האמור אם אישרה זאת ועדת חריגים להטבות לפי סעיף 15ט לחוק, ובמידה שאישרה. הצעת החוק מדגישה כי ילד למשפחת אומנה מושפע באופן ישיר וחמור לא פחות מילד ביולוגי במשפחה מאירועי השכול הפוקד אותה ועל המדינה לראותו ככזה ללא יוצא מן הכלל.
דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי
הצבעה בכנסת
נתונים ממקור רשמי · אתר הכנסת