הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון - ייעוץ הרבנות הראשית), התשפ"ג-2023

חוק השמירה על המקומות הקדושים נועד לשמור על המקומות הקדושים מפני חילול או מפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות הקדושים להם או פגיעה ברגשותיהם כלפי אותם מקומות. מדובר בחוק שנחקק בשנת 1967 ומאז לא נערכו בו כל תיקונים. בסעיף 4 לחוק נקבע כי שר הדתות הוא הממונה על ביצוע החוק וכי הוא רשאי לאחר התייעצות עם נציגים של בני הדתות הנוגעים בדבר או לפי הצעתם ובהסכמת שר המשפטים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. נראה כי למחוקק בשנת 1967 היו הדברים ברורים כי נציגי הדתות הנוגעים בדבר, לעניין המקומות הקדושים לדת היהודית, הם הרבנים הראשיים לישראל. בהתאם לכך תוקנו גם תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ"א–1981, לאחר התייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל. ברבות השנים נראה כי נוצר חוסר בהירות לגבי המונח הקבוע בחוק – "נציגים של בני הדתות הנוגעים בדבר". בהתאם לכך הועלו פרשנויות שונות המקובלת למונח זה, במה שנראה על פניו בניגוד גמור לכוונה המקורית של המחוקק. בהתאם לכך מבוקש לתקן את החוק ולציין באופן מפורש כי הגורם עמו יש להיוועץ ביחס לכלל המקומות הקדושים לדת היהודים הם הרבנים הראשיים לישראל, האינסטנציה הרבנית הגבוהה ביותר המוכרת על ידי המשפט הישראלי. בשל החשיבות העצומה של השמירה על המקומות הקדושים מפני חילול או פגיעה, ולשם מניעת עמימות ביחס להוראות החוק, ולמשמעותן (כאשר ברבות השנים, גורמים שונים, לרבות בתי המשפט יצקו לחוק פרשנויות שלא עלו בקנה אחד עם כוונתו המקורית של המחוקק), מוצע לקבוע בחוק הגדרה מפורשת של המונח "חילול". הגדרה עצמאית זו תמנע יציקת תוכן ופרשנות ע"י כל גורם אחר, מלבד הרבנים הראשיים לישראל. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת אבי מעוז (פ/1889/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת יוסף טייב (פ/97/25). הצעת החוק זהה לפ/97/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי