הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון - תשלום מופחת לתושבי אזורי עדיפות לאומית), התשפ"ו-2025

בשנת 1976 נקבע תוואי עקרוני לכביש 6, המכונה גם כביש חוצה ישראל, במסגרת תוכנית מתאר ארצית (תמ"א 3). מטרת תכנון התוואי הייתה לתת מענה לצורך בציר תחבורה ראשי, אשר יחבר בין חלקי הארץ לאורכה של מדינת ישראל. בנובמבר 1992, החליטה הממשלה על הקמת חברת כביש חוצה ישראל, והטילה עליה לתכנן את כביש 6 ולהעביר לממשלה הצעות באשר לאפשרויות סלילת חלקו המרכזי (90 הק"מ שבין גדרה לחדרה), במימון חוץ-תקציבי. כאמור, מטרת הכביש הייתה להוות ציר תחבורה מרכזי ועיקרי בארץ, אולם, בשל גביית אגרה על נסיעה בכביש, רבים מתושבי מדינת ישראל, בייחוד תושבי הפריפריה, אינם זוכים לעשות שימוש תדיר בכביש זה ונגישותם אליו נמוכה. לפיכך, מוצע להקנות לתושבי אזורי עדיפות לאומית, זכות להנחה בשיעור של 50% בתשלום אגרת הנסיעה בכביש 6. כן מוצע שלתושב אזור עדיפות לאומית, שזכאי להנחה אחרת שקבע בעל זיכיון הכביש לעניין תשלום אגרה כאמור, תינתן ההנחה בשיעור הגבוה מבין השתיים. הצעת החוק מובאת בין היתר בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", שהביאה לפינוי תכוף של תושבים וללחימה ממושכת, והעמיקה את הצורך בביצוע הליכי שיקום ופיתוח של אזור הצפון. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת מירי מרים רגב (פ/1879/18; פ/646/19).

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי