הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי, התשפ"ה-2024

"מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאותם אתה ואהרן" (במדבר פרק א' פסוק ג'). משחר הדורות, מאז התהוותו לעם, תודעת השירות וההתייצבות למשימה הלאומית מהווה ערך מכונן בזהותו של העם היהודי. עם המורכב מפרטים המקדשים את החיים ומחזיקים כל העת את טובת הכלל וצרכי הציבור. בראשית הציונות, קיבלו שוב ערכים אלו ביטוי מעשי בהקמת מחתרות וארגוני הגנה על העם והארץ. כאשר קמה מדינת ישראל, ומסביבה מדינות עוינות ואויבים רבים, הוקם צבא ההגנה לישראל כצבא העם לצד חובת גיוס לכל אזרח, עם השנים, הלך וגדל מספר הצעירים הנמנים על מגזרים הפטורים מגיוס מסיבות שונות, היסטוריות ואחרות, הגיוס והשירות בצה"ל נותר מנת חלקם של מגזרים מסוימים הנושאים באחריות ובזכות לשרת את עם ישראל. אלו המתייצבים לקריאה ומתגייסים למשימתם עושים זאת מתוך תחושת שליחות והבנת הצרכים הלאומיים ורובם רואים בשירות זכות גדולה, ובכל זאת, השלכות הנטל אינן מבוטלות וכרוכות במחירים כבדים. יסוד קיומנו כעם הוא ההכרה שהנושאים באחריות ומשרתים הם הביטוי המובהק לתורת וערכי ישראל. ספרא וסייפא בכל תחומי החיים. על פי הנתונים האחרונים, כחמישים אחוז מברי הגיוס בקרב אזרחי ישראל, אינם מתגייסים לשירות צבאי. רבבות צעירים אינם משרתים את המדינה אך נהנים מהטבות רבות שהיא מעניקה. המלחמה שנפתחה עלינו בשמחת תורה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), חייבה את מדינת ישראל להעריך מחדש את צרכי הביטחון. המשימות המוטלות על גופי הביטחון, ובראשם צבא ההגנה לישראל, מחייבים התעצמות והרחבה של הצבא, בדגש על המערך הלוחם. המלחמה והשלכותיה, חידדו מחדש את חוסר הצדק בכך שעול השירות מוטל על כתפיהם של מעטים כל כך. ניסיונות רבים נעשו לאורך השנים, לחייב גיוס של אוכלוסיות נוספות. אולם בפועל, שינוי קטן מאוד נעשה, אם בכלל. הנתונים מראים כי ההטבות שמעניקה המדינה ברכישת דירה, בסבסוד לימודים אקדמיים או לימודים בישיבה, נאמדים במיליארדים רבים מדי שנה. מן הראוי שהמדינה תעניק הטבות אלה, לאזרחים המקדישים ממיטב שנותיהם כדי לשרת את המדינה והחברה בישראל. לפיכך, הצעת החוק הזו נועדה לקבוע בראש ובראשונה קביעה ערכית ומוסרית – כל אזרחי המדינה נדרשים לשרת את המדינה, בשירות צבאי. הטבות שמעניקה המדינה בתחומים שונים, תינתנה למשרתים, באופן בלעדי או בקדימות על פני אחרים. מתקפת 7 באוקטובר, המלחמה הארוכה שפרצה בעקבותיה והאבדות הרבות בקרב חיילי צה"ל, הביאו כאמור את צה"ל לצורך משמעותי בהגדלת כוח האדם, הן במערך השירות הסדיר והן במערך המילואים. למרבה הכאב, גם מצבה בטחוני של מדינת ישראל כיום, בעיצומה של המלחמה, לא מביא לשינוי משמעותי בתפיסת הגיוס לצה"ל בקרב אותם ציבורים שלא משתתפים בנטל. במקביל לדיונים על הרחבת מנעד המגזרים השותפים לנטל על מנת לתקן את העוול, נכון תעשה המדינה אם תוקיר ותכיר באופן מובחן באלו אשר שירתו ועודם משרתים בשירות צבאי. הצעת חוק זו נועדה למסד את מעמד המשרת באמצעות זכויות יתר – הן כלכליות והן זכויות אחרות. מטרת הצעת החוק היא לקבוע מעמד מיוחד לאלו אשר מקריבים ממיטב שנותיהם, ולעתים אף מסכנים את חייהם ומשלמים מחירים כבדים בגוף ובנפש, למען כלל אזרחי מדינת ישראל. ואם לא די בכך, בראיה ביטחונית מדובר בשחיקה משמעותית של המערך כולו. ככל שאנו נחשפים להימשכות המלחמה ומורכבות המערכה ברמה המדינית, האסטרטגית והטקטית – אנו מבינים כי אין מדובר בתקופה מוגבלת כי אם בשינוי משמעותי במציאות הביטחונית של מדינת ישראל ומשכך שינוי בסיסי בתפיסת הביטחון כולה. מתוך ההבנה כי אוכלוסיית משרתי המילואים עומדת על 2% בלבד, אנו מבקשים לייצר שינוי מתבקש שיתאים את המציאות הביטחונית החדשה וכן את הדרישות החדשות מאנשי ומשפחות המילואים. ככלל, היות וממוצע ימי המילואים בשנת 2023–2024 עומד על 120 ימי מילואים, אנו מבקשים לתמרץ באופן יוצא דופן את אנשי ומשפחות המילואים אשר תרמו כשליש מהשנה לטובת הגנה על הבית במלחמת חרבות ברזל ולמעלה מ-60 יום בשגרה, מקריבים את נפשם, פרנסתם וטובתם האישית והמשפחתית לטובת יצירת חזית אחידה חזקה ומאוחדת ושומרים על מדינה שלמה. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת משה סעדה וקבוצת חברי הכנסת (פ/4709/25), על ידי חבר הכנסת אוהד טל (פ/4865/25), על ידי חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת (פ/5006/25), על ידי חבר הכנסת משה סולומון (פ/5015/25) ועל ידי חבר הכנסת משה פסל (פ/5047/25).

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי