הצעת חוק הממשלה (תיקון - ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי), התשפ״ו-2025

אירועי כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) חשפו באופן טראגי את עומק הכשלים במערכת קבלת ההחלטות הביטחוניות של מדינת ישראל, ובראשם הקבינט המדיני–ביטחוני. הטבח האכזרי שביצע ארגון חמאס ביישובי עוטף עזה, חטיפת מאות בני אדם ורציחתם של למעלה מ־1,200 אזרחים וחיילים, העמידו באור בוהק כשל מודיעיני וביטחוני חסר תקדים. מלחמת חרבות ברזל, אשר נמשכה למעלה משנתיים, מציבה את הקבינט במבחן היסטורי של קבלת החלטות אסטרטגיות מורכבות. במציאות ביטחונית דינמית ומאתגרת זו, תפקידו של הקבינט המדיני–ביטחוני הוא קריטי: לקבוע מדיניות לאומית בשעת חירום, לתכלל מהלכים צבאיים ומדיניים, ולקבל החלטות גורליות המשפיעות על חיי אדם, על ביטחון המדינה ועל עתידה האסטרטגי. ואולם בפועל מתגלה פער מהותי בין הייעוד לבין התפקוד: דיונים שאינם ממוקדים, היעדר מקצועיות ושיטתיות בניהול תהליכי קבלת החלטות והדלפות תכופות הפוגעות ביכולת הפעולה האסטרטגית. הצעת החוק נועדה לעגן סטנדרטים מחייבים וסדרי עבודה סדורים לקבינט המדיני–ביטחוני, שיחזקו את כשירותו ואת אחריותו: קיום דיונים ממוקדים ומבוססי חומרים מקדימים, מנגנוני תיאום ותכלול בין גורמי הביטחון והמדיניות, חובת תיעוד ושקיפות מוסדית והסדרים מחמירים לשמירת סודיות. עוד קובעת ההצעה, כי מי שלא שירת את המדינה לא יוכל לשמש כשר בעל זכות הצבעה בקבינט המדיני–ביטחוני. צעדים אלה נדרשים כדי להבטיח קבלת החלטות מקצועית, עקבית ואפקטיבית בשגרה ובחירום ולחזק את אמון הציבור במוסדות הממשל והביטחון.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי