הצעת חוק הגנה על בתי תפילה ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025

הצעת חוק זו נועדה להסדיר את זכויות השימוש והקניין של בתי תפילה ולימודי דת שנבנו לפני עשרות שנים, חלקם לפני קום המדינה, על שטחים הרשומים כיום על שם רשויות ציבוריות (רשויות מקומיות, מדינת ישראל, רשות מקרקעי ישראל, קק"ל וכד'), ושימשו את המתפללים במשך כל השנים, ללא הקצאה מסודרת או תחת הרשאת שימוש או בהסכם. בחלק מהמקרים מדובר בבתי תפילה שהוקמו ונבנו על ידי ציבור המתפללים ובחלק המקרים גם השטחים נרכשו על ידי מתפללים, כאשר איש לא ייחס חשיבות לרישומים בעת ההיא. הנחת היסוד של כל הגורמים הרלוונטיים הייתה שבתי התפילה ישמשו למטרתם לדורי דורות. מטרת הצעת החוק היא שמירה על המצב הקיים בשטח ועל הזכויות של קהילות המתפללים במבנים ובשטחים הנלווים להם, בהתאם לכוונות ההיסטוריות. הצורך בחקיקה זו עלה בשנים האחרונות בנסיבות שונות. כך למשל קהילות מתפללים שביקשו לבצע בבתי התפילה שינויים המצריכים הליכי תכנון, נתקלו בקשיים. כך גם ננקטו הליכים נגד מתפללים עקב נהלי הקצאות חדשים שאינם מתיישבים עם זכויות הקניין והשימוש שהוסדרו תחת מערכות נורמטיביות אחרות ועוד. הצעת חוק זו באה להסדיר את יחסי הקהילות עם הרשויות ואת מעמדן בשימור פעילותן כך שתמשיך להתקיים באותו אופן. מוצע כי עירייה או רשות מקרקעי ישראל לא יוכלו להחליט על שינוי במקרקעין שבהם בית תפילה ותיק אלא באישור השר לשירותי דת ונשיא מועצת הרבנות הראשית. בנוסף מוצע שאם ישנו הסכם או ניתנה הרשאת שימוש לבית תפילה ותיק, הם יחודשו תחת התנאים המנויים. לבית תפילה ותיק אשר לא קיים לגביו הסכם שימוש או שלא ניתנה לגביו הרשאת שימוש כאמור, מוצע לראות כאילו יש לגביו הסכם שמאפשר להגשים את המטרות הדתיות של הקהילה הקיימת. בנוסף מוצע ששינוי ייעוד והריסת בית תפילה ותיק יהיו טעונים הסכמה של השר לשירותי דת ונשיא מועצת הרבנות הראשית.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי