הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשפ"ה-2025

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול (להלן – הרשות הלאומית) הוקמה במקור כתאגיד סטטוטורי בחוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשמ"ח –1988. מטרתה הייתה להתמודד עם נגע השימוש לרעה בסמים ובאלכוהול, באמצעות פעולה משולבת ומתוכננת של כל הגורמים העוסקים בנושא. בהתאם לכך, בתחום המניעה, שמהווה חלק ניכר מפעילות הרשות הלאומית, הפעילה הרשות הלאומית תכניות מקצועיות ברשויות מקומיות. כמו כן, הרשות הכווינה ויזמה פעילות מחקרית ענפה בתחומה, ערכה סקרים אפידימיולוגיים ארציים ומחקרי הערכה מהם ניתן ללמוד על היקף תופעת השימוש הסמים ובאלכוהול בישראל, דפוסים ומגמות וכן על יעילותן של פעילויות ותכניות בתחום המניעה והטיפול. בשנת 2009 הועברו הסמכויות הנתונות לראש הממשלה מכוח חוק הרשות הלאומית אל השר לביטחון הפנים דאז (כיום הסמכות נתונה לשר לביטחון לאומי). במסגרת תקציב המדינה לשנים 2015–2016 הוחלט כי הרשות במתכונתה הקודמת, תפורק, עקב שיקולי תקציב, וכי סמכויותיה יועברו למשרד לביטחון פנים.   באוקטובר 2016 הכריז השר לביטחון פנים כי תכנית הממשלה היא למזג את הרשות עם "תכנית מצילה" ותוכנית עיר ללא אלימות. זאת, לאחר שנמצא כי איחוד של התכניות השונות עם הרשות הלאומית ייעל את הפעילות של הגופים הללו ויוביל למיצוי משאבים מיטבי. בהתאם לכך, בינואר 2017, הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה הצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, התשע"ז–2017, שמטרתה ליישם את תכנית הממשלה כאמור. בדברי ההסבר להצעת החוק, נכתב כי מטרת המיזוג כאמור היא לבצע שינוי ארגוני שייעל את עבודת התכניות השונות תחת משרד הפנים, ולהסמיך את הרשות הלאומית כגורם המתכלל והמתאם את הפעילות הממשלתית בנושא המאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול. ביולי 2017 נחקקה הצעת החוק והרשות הלאומית איבדה את מעמדה כתאגיד סטטוטורי הוקמה מחדש כ"רשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול", תחת המשרד לביטחון פנים. הרשות הלאומית אוחדה עם התוכנית "עיר ללא אלימות" של המשרד, ואגף מצילה במשרד. עם סגירת התאגיד הסטטוטורי ובעקבות כפיפותה של הרשות הלאומית למשרד הפנים, תחומי פעילותה התרחבו באופן משמעותי בעוד שסמכויותיה צומצמו. מתברר כי איחוד זה לא הניב את התוצאות הרצויות בתחום המאבק בשימוש לרעה בסמים ובאלכוהול וההתמכרות במדינת ישראל הפכה למכת מדינה. לפי נתונים של המרכז הישראלי להתמכרויות משנת 2018 ועד שנת 2022, ישנה עלייה בהיקף ההתמכרויות בשיעורים משמעותיים, בפרט בקרב בני נוער וצעירים עד גיל 35. חלק מהעלייה האמורה נבעה מתקופת הקורונה, בה חלה גם הסלמה במצב בריאות הנפש של אנשים רבים. כמו כן, לאור הקשר ההדוק שבין בריאות הנפש לבין התמכרות לסמים ואלכוהול ועם פרוץ מלחמת חרבות ברזל צפויה החמרה נוספת בהיקף ההתמכרויות . החמרה זו מחייבת מענה מידי – הן בתחום המניעה והן בתחום הטיפול והשיקום. לאור האמור לעיל, נראה כי מיזוג הרשות הלאומית העצמאית בתוך המשרד לביטחון פנים לא מצליח להעניק מענה. בהתבוננות רחבה יותר נראה כי המיזוג הוביל לכך שהרשות הלאומית לא מצליחה לממש את תפקידיה בצורה מיטבית, שכן היא אמונה על תחומים רבים וחשובים תוך שסמכויותיה קוצצו. על כן, ובכדי לטפל באופן שורשי בנגע הסמים והאלכוהול והשלכותיו, יש צורך להחזיר את הרשות הלאומית למעמדה כתאגיד סטטוטורי תוך השבת עצמאותה וסמכויותיה הרחבות ומיקודה לתחום המניעה, הטיפול והשיקום בשימוש לרעה בסמים ובאלכוהול בלבד. לפיכך, מוצע כי הרשות הלאומית תהיה תאגיד עצמאי, שראש הממשלה יהיה אחראי עליה. הצעת החוק הנוכחית מתבססת על נוסח החוק משנת 1988 וכוללת הידוק של הפיקוח של הכנסת ושל הממשלה על הרשות הלאומית. לפי הצעת החוק, הרשות הלאומית תתכלל את העבודה מול שאר המשרדים הממשלתיים וכלל הגורמים המקצועיים המעורבים, הן בארץ והן מחוץ לארץ. היא תוביל ותיזום תכניות מחקר, כדי להבטיח מענה מספק בתחומים והכוונת הגורמים המקצועיים בנושא בצורה מיטבית. כמו כן, הרשות הלאומית תעסוק בהסברה בתחומי פעילותה שכן הטיפול בנגע ההתמכרות חייב להתבטא בהסברה, בחינוך, בפעולות מנע חינוכיות ובגמילה במכונים ייעודיים. זאת מתוך התפיסה כי טיפול מעמיק בתופעה זו, ימנע התפשטות של תופעות אלימות בתוך משפחות, במסגרות חינוכיות ובאוכלוסייה הרחבה בכלל. בנוסף, מוצע להקטין את מועצת הרשות הלאומית ולהסיר בעלי תפקידים שאינם נוגעים לפעילותה השוטפת, או כאשר ישנה כפילות של ייצוג תחומי. זאת, כדי למנוע את ריבוי התפקידים שלעיתים מקשה על תפקוד יעיל ומקצועי וכרוכים בעלויות תקציביות משמעותיות. כמו כן, מוצע להחזיר את כפיפות הרשות תחת ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה, זאת מפני שהרשות אמורה לתכלל פעילות בין משרדי הממשלה השונים ולהיות בעלת סמכות להתוות מדיניות בנושא ולכן כפיפות לראש הממשלה באופן סמלי ופרקטי גם יחד מאפשר לעשות זאת טוב יותר. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת סימון דוידסון וקבוצת חברי הכנסת (פ/4245/25) ועל ידי חבר הכנסת אלי דלל וקבוצת חברי הכנסת (פ/5500/25).

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי