הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת התשפ״ד (טבח 7 באוקטובר 2023), התשפ"ו-2026

ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), מדינת ישראל חוותה את אחד האירועים הלאומיים הטראומטיים והקשים ביותר בתולדותיה. ארגון הטרור חמאס, בשיתוף עם תושבים מרצועת עזה וגורמים נוספים, ביצע פלישה מתואמת לשטח ישראל, תוך ביצוע מעשי איבה, רצח, אונס, ביזה וחטיפה נגד העם היהודי ומדינת ישראל. אירועים אלו הובילו למותם של כ-1,200 אזרחים ישראלים וזרים, לפציעתם של אלפים נוספים ולחטיפתם של מאות בני אדם לרצועת עזה. על אף שעיקר אירועי הטבח התרחשו ביום שבת כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), עד יום כ"ט בתשרי התשפ"ד (14 באוקטובר 2023) עוד נמשכה הלחימה עם מחבלים בשטח ישראל. היקף האירועים וחומרתם חשפו כשלים מערכתיים רחבי היקף במערכות המדינה. לנוכח עומק המשבר, ריבוי הגורמים המעורבים והשלכותיו ארוכות הטווח על ביטחון ישראל וחוסנה הציבורי, נדרש להקים גוף חקירה בלתי תלוי בעל סמכויות רחבות, אשר יוכל לחקור באופן מקיף, עצמאי ושקוף את כלל הגורמים, ההחלטות, המדיניות וההתנהלות שהובילו לאירועים אלה, לרבות התערבות מערכת המשפט. נוכח האופי הייחודי של האירועים והצורך באמון ציבורי רחב, מוצע להקים ועדת חקירה ממלכתית–לאומית, אשר מחד תוקם ותוסמך לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1969, ומאידך תיבחר ותיבנה בצורה שוויונית בהסכמה רחבה בין הקואליציה לאופוזיציה. שילוב זה נועד להבטיח כי הוועדה תהיה מקצועית, עצמאית, נטולת פניות ותקבל אמון ציבורי נרחב. כמו כן, מוצע לקבוע כי הממשלה תגדיר את נושאי החקירה. זאת ועוד, אופן מינוי חברי הוועדה המוצע נועד לשקף את הצורך ביצירת הסכמה רחבה כבר בשלב הקמת הוועדה ומינוי חבריה. נוכח המעורבות האפשרית הן של הדרג המדיני והן של מערכת המשפט בגורמים שהובילו לטבח, מוצע לקבוע כי הכנסת היא זו שתמנה את חברי הוועדה בהסכמה של חברי סיעות הקואליציה והאופוזיציה. יחד עם זאת, על מנת שלא לסכל את מינוי הוועדה בדרך של סירוב הקואליציה או האופוזיציה להגיע להסכמות, מוצע לקבוע מנגנון לפיו אם לא ייקבע הרכב הוועדה בהסכמה, הרכב הוועדה ייקבע באופן שוויוני – מחצית של חברי הוועדה ימונו על ידי נציגי הקואליציה ומחצית ימונו על ידי נציגי האופוזיציה. כמו כן, מוצע לקבוע מינוי של בני משפחותיהם של נרצחי הטבח וחללי המערכה שישמשו כמפקחים על עבודת הוועדה. מינויים של בני המשפחות נובע מחשיבותם הציבורית והערכית המיוחדת של מי שנפגעו באופן הישיר והעמוק ביותר מן האירועים הנחקרים. לבני משפחות אלו קיים קשר הדוק, אישי ובלתי אמצעי לאירועים, והם נושאים אינטרס מוגבר ומובהק לקבל בירור מלא, יסודי ושקוף באשר לנסיבות שהובילו לאובדן יקיריהן. מעמדם המיוחד כמפקחים מאפשר להם לפעול כגורם ציבורי נוסף המבטיח כי מלאכת החקירה תיעשה ללא משוא פנים, ברגישות הראויה ומתוך מחויבות מלאה לחשיפת האמת. שילובם בהליך החקירה מחזק את אמון הציבור בוועדה, מבטא את זכותם המוסרית של הנפגעים להיות מעורבים בהליכי הבירור ומבטיח כי קולן של המשפחות, שהוא בעל חשיבות אנושית ולאומית כאחד, יישמע לאורך כל שלבי עבודת הוועדה.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי