הצעת חוק הגנה על קטינים (הזכות למחיקת מידע אישי), התשפ"ה-2025

מטרת הצעת חוק זו היא להעניק לקטינים את הזכות להישכח, תוך מתן אפשרות לדרוש עדכון או מחיקה של מידע אישי מהמרחב המקוון. בשנים האחרונות, נעשו ניסיונות להסדיר את הזכות להישכח, אך אלו לא הבשילו לכדי חקיקה. לזכות להישכח מספר הצדקות תיאורטיות: היא מאפשרת לקדם היבטים שונים של הזכות לפרטיות, לממש את הזכות לאישיות וזהות ולהתאושש מטעויות. אוכלוסייה עיקרית אשר זקוקה להגנה על פרטיה האישיים, היא אוכלוסיית בני הנוער אשר מבלים את מרבית זמנם במרחב המקוון. זאת, מבלי שהם יהיו מודעים לעקבות הדיגיטליות שנשארות אחריהם כל עוד הזכות להישכח לא תעוגן בישראל. למשל, קטין אשר סבל מבריונות, לא יוכל להתאושש מהטראומה כל עוד יהיה תיעוד והדהוד של הפגיעה בו במרחב המקוון. לא מדובר במקרה קצה, אלא בתופעה של ממש. לראיה, מוקד 105, המהווה את ערוץ הקשר של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, התמודד מאז הקמתו בשנת 2018 עם עשרות אלפי אירועים. בהתאם, מדינות רבות, דוגמת בריטניה, קנדה וקליפורניה מכירות בצורך להקנות לקטינים את הזכות להישכח. ההסדר המוצע מגדיר בסעיף 3 את עילות המחיקה השונות ובהן היעדר הסכמה מלכתחילה, שינוי נסיבות מהותי ועיבוד בלתי חוקי של מידע. עילות אלה עולות בקנה אחד עם החקיקה האירופית. בסעיף 4 המוצע מוגדר ההליך למימוש הזכות. סעיף קטן (ב) קובע כי סד הזמנים הנדרש לשם מילוי בקשת המחיקה יהיה "בהקדם האפשרי", וזאת בדומה לגישה הבריטית לפיה על המחיקה להתבצע "without undue delay". סעיף קטן (ג) מגדיר את המקרים בהם ניתן לקבוע כי אינטרס ציבורי מהווה סיבה מספקת לסירוב לבקשת מחיקה, וזאת מתוך הכרה שהזכות להישכח אינה זכות אבסולוטית אלא יש לאזנה מול שיקולים אחרים. הסעיף מטיל על המפרסם חובת הנמקה בכתב מתוך שאיפה לייצר שקיפות ולקדם תהליך קבלת החלטות משמעותי והוגן. סעיף 5 קובע ששר המשפטים יהיה השר האחראי על ביצוע החוק נוכח האחריות הכוללת של משרד המשפטים על תחומים הנוגעים להגנת הפרטיות.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי