הצעת חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ו–2026

להצעת החוק שתי מטרות עיקריות: האחת, לקבוע כי שכרם של נושאי המשרה ברשות המבצעת, ברשות המחוקקת וברשות השופטת, יהיה שווה, בהתאם לדרגתם ומעמדם באותה רשות, וייקבע על ידי גורם אחד ותוך ראיה כוללת; והשנייה, למנוע ממקבלי השכר לקבוע את גובהו ואופן עדכונו. כיום קובעים חוקי היסוד השונים דרכים שונות לקביעת שכר נושאי המשרה ברשויות השלטון: חוק-יסוד: נשיא המדינה, קובע כי שכר הנשיא ייקבע בהחלטה של הכנסת או של ועדת הכספים של הכנסת. חוק-יסוד: הכנסת, קובע כי חברי הכנסת יקבלו שכר כפי שנקבע בחוק, בעוד שחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, מקים ועדה ציבורית הדנה וממליצה בעניין שכר חברי הכנסת. חוק-יסוד: הממשלה, וחוק-יסוד: השפיטה, קובעים כי שכר ראש הממשלה, השרים וסגני השרים וכן שכר השופטים ייקבעו בחוק או בהחלטה של הכנסת או של ועדה מוועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך, ואינם נוקבים בזהות הוועדה. מוצע לקבוע בכל סעיפי ההסמכה בארבעת חוקי היסוד כי יכול ששכר נושאי המשרה ייקבע בחוק או לפי חוק, כשהכוונה היא לחוק חדש שייקרא "חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ה–2025". כמו כן, לאור העובדה שהחוק החדש מסמיך כאמור ועדה ציבורית לקבוע את השכר, כך שלא תהיה יותר קביעה פרטנית לגבי נושאי המשרה השונים, מוצע למחוק את סעיף 10(ב) לחוק-יסוד: השפיטה, הקובע כי "לא תתקבל החלטה המכוונת להפחית ממשכורתם של שופטים בלבד". בחוק החדש המוצע אשר ייקרא "חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ה–2025", ייקבע כי תוקם ועדה ציבורית בת שלושה חברים, אשר תקבע את שכר נשיא המדינה, וממנו ייגזר באופן אוטומטי השכר שישולם לנושאי המשרה המכהנים בכל רשויות השלטון, בשיעורים שייקבעו בחוק. עקרון חשוב נוסף בהצעה נועד ליצור שוויון בין רשויות השלטון. למשל, שכר היסוד של נשיא המדינה, יושב ראש הכנסת, ראש הממשלה ונשיא בית המשפט העליון יהיה שווה, וכך גם לגבי קטגוריות נוספות של נושאי משרה ברשויות השונות. נוכח העובדה שכיום קיימות החלטות שכר רבות, מוסיפה הצעת החוק כי החלטה לעניין שכר ותשלומים אחרים שהתקבלה לפני תחילתו של החוק המוצע תעמוד בתוקפה עד שלא תבוטל בהחלטה של הוועדה הציבורית. כמו כן, הוראות החוק יהיו בתוקף מיום תחילתו, שלושה חודשים מיום פרסומו ברשומות, על מנת לאפשר זמן התארגנות. כמו כן, שכרו של נושא משרה לא יופחת בשל החלטות הוועדה הציבורית לפי החוק המוצע, כל עוד הוא מכהן באותו תפקיד. אם נושא משרה יחל לכהן בתפקיד אחר שחוק זה חל עליו, יהיה שכרו לפי חוק זה. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו בעבר כשתי הצעות חוק נפרדות – אחת המתקנת את חוקי היסוד והשנייה קובעת את החוק הרגיל, וכעת לדיון המוקדם בלבד הן אוחדו להצעה אחת. אלה הן הצעות החוק שהונחו בעבר: על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר (פ/5369/20 ו-פ/5370/20), על שולחן הכנסת העשרים ושתיים, על שולחן הכנסת העשרים ושלוש ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת שלמה קרעי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1019/22 ו-פ/1020/22; פ/285/23 ו-פ/286/23; פ/169/24 ו-פ/171/24), על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1203/23 ו-פ/1204/23), על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברי הכנסת מכלוף מיקי זוהר ויריב לוין (פ/2187/24 ו-פ/2188/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר (פ/157/25 ו-פ/158/25), על ידי חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון (פ/1656/25 ו-פ/1657/25) ועל ידי חבר הכנסת יצחק קרויזר וקבוצת חברי הכנסת (פ/2810/25 ו-2811/25).

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי