הצעת חוק למאבק בהברחות נשק (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025

לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אחד האיומים הביטחוניים המרכזיים שהתעצמו הוא הברחת אמצעי לחימה ומטענים לשטחי ישראל ויהודה והשומרון. מקורות ההברחה מגוונים, אך המרכזי שבהם הוא גבול ירדן. מאז תחילת הלחימה, תועדה עלייה במספר ניסיונות ההברחה מגזרה זו, על רקע ההבנה של גורמים עוינים, בהם איראן, כי מרבית משאבי הביטחון הוסטו דרומה, לעבר רצועת עזה. מעבר להברחות מירדן, הייצור של מטענים בתוך שטחי יהודה והשומרון התעצם מאוד. מדובר לרוב במטענים מאולתרים ברמה גבוהה, שנמכרים לארגוני פשע שפועלים בשטחי ישראל. כמו כן, במהלך הלחימה נמצאו בידי גורמים פלסטיניים מטענים שיוצרו ככל הנראה בשטח ישראל או הגיעו ממנה, דבר שמעיד על זליגה חיצונית של אמצעי לחימה אל יהודה והשומרון. בכל הקשור להברחת מטענים וסוגים נוספים של אמצעי לחימה, המגמה הכלכלית גם מצביעה על טשטוש הולך וגובר בין מטרות פליליות ולאומניות. גם כאשר המניע הראשוני לפעולה הוא כלכלי, התוצאה הסופית עלולה להיות פגיעה בביטחון הלאומי. המעורבות הגוברת של עבריינים בתחום הטרור אף ללא כוונה אידיאולוגית, מאיימת לערער את שלטון החוק ואת תחושת הביטחון האישי. בשטח, ניתן לראות דוגמאות רבות לשיתוף פעולה בין עבריינים לבין גורמים בעלי מניע לאומני, ולעתים הנשק זולג בין גורמים מסוגים שונים גם מבלי שזו הייתה הכוונה הראשונית. על כן, מוצע לתקן את חוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין), כך שהענישה בגין עבירות של ייבוא או ייצוא שלא כדין של נשק או חלקים מהותיים בו, וכן הניסיון לעשות כן, תוחמר מ-15 שנים ל-20 שנים או קנס של עד 2,260,000 שקלים חדשים. עוד מוצע, להחמיר את הענישה לעבירה זו, במידה ונעשתה בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי או בחומר מזיק או במיתקן רגיש, כך שעונש המאסר יוחמר ל-25 שנים או קנס של עד 4,520,000 שקלים חדשים. מעבר לכך, מוצע לתקן את חוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016 (להלן – חוק המאבק בטרור) כך שההגדרה של "עבירת טרור חמורה" תכלול גם את עבירת הייבוא והייצוא בחוק העונשין. וכן, להשמיט מחוק המאבק בטרור את העבירות של ייבוא וייצוא של נשק שלא כדין, במטרה למנוע חוסר אחידות ופערים שעלולים להיווצר מחקיקה מקבילה לאותן עבירות.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי