הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון - מתווה בן-גוריון לדחייה ופטור משירות מטעמי לימודי דת), התשפ"ו-2025

מטרת הצעת חוק זו היא קידום השוויון בחובת השירות הצבאי, מתוך הכרה בחשיבות התרומה למדינה ובערבות ההדדית כערכי יסוד בחברה הישראלית. ביום כ"ח באדר א' התש"ח (9 במרץ 1948) הודיע ראש המטה הארצי של ארגון ההגנה (הרמ"א) כי "נתקבלה החלטה כי בני הישיבות, לפי רשימות מאושרות, פטורים משירות בצבא. לתלמידים המסוגלים יינתן אימון להגנה עצמית במקום תלמודם". עוד נקבע שם כי "החלטה זו כוחה יפה למשך שנת תש"ח ובסוף השנה תבחן הבעיה מחדש". בשנת 1949 קיבל ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, הסדר אשר עוגן בתקנה זמנית למתן דחיית שירות בצה"ל למספר קטן של בחורי ישיבה בתנאי שיקדישו את כל זמנם ללימוד תורה ולא לכל עיסוק אחר, אף לא חינוכי או התנדבותי. בהסדר זה נכללו כ-400 בחורי ישיבות ביחס ל-600,000 תושבים יהודים שחיו אז במדינה, דהיינו 0.07 אחוזים מכלל אוכלוסיית היהודים במדינה. הסדר זה אשר החל כמענה אישי וללא כל חקיקה לבקשה של הרב יצחק מאיר לוין, אשר שימש כשר הסעד, הוכר כמתווה בן-גוריון לשחרור בחורי ישיבה מחובת השירות הסדיר. נכון להיום, רוב מוחלט, העומד על עשרות אלפים, של בני ישיבות ואברכים, אינם מתגייסים לשירות צבאי, כך שמשימת שירות המדינה בצבא לא מתחלקת באופן שוויוני בין קבוצות האוכלוסייה השונות. זאת בניגוד לפסיקת בג"ץ. מציאות זו קשה במיוחד בתקופה של מלחמה ממושכת ורב-זירתית. לאור כל האמור לעיל, מוצע לקבוע בחוק הסדר אשר יבוסס על מתווה בן-גוריון אשר בבסיסו כל אזרחי המדינה חייבים בשירות ביטחון, למעט מספר מועט של תלמידי דת יהודים המוגדרים כעילויים בדתם ש"תורתם אומנותם". ההסדר המוצע מכיר בחשיבות לימודי הדת ועל כן בא לקבוע באופן שוויוני אפשרות לדחייה או פטור משירות לאותם אלה אשר מוגדרים כעילויים בדתם וזאת על פי המלצת ועדה ייעודית שתבחן בקשות לדחייה או פטור משירות. לפי ההסדר המוצע, שר הביטחון יוכל לפטור משירות ביטחון תלמידים עילויים במספר שלא יעלה בשנה על 0.07% מגודל האוכלוסייה היהודית, בהתאם לפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וזאת ברוח ההסדר ההיסטורי שפורט לעיל.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי