הצעת חוק שירותי אבטחה, התשפ"ה-2025

כחלק מהמאבק הלאומי בפשיעה בחברה הערבית, ובתופעת הנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית ובכלל, קיבלה הממשלה את החלטה מס' 549 מיום 24.10.2021, במסגרתה הוחלט לבצע צעדים שונים לצמצום הפשיעה ותופעת הנשק הבלתי חוקי. במסגרת זו הוחלט "בהמשך להחלטת הממשלה מס' 3933 מיום 11.12.2011, להטיל על המשרד לביטחון לאומי, בתיאום עם משרד המשפטים וכלל הגורמים הרלוונטיים, לקדם במהירות האפשרית תיקון חקיקה לאסדרת מתן שירותי שמירה והעברת הרגולציה על שירותי השמירה למשרד לביטחון לאומי ולהשלים את הקמת המערך הנדרש. החלטת הממשלה באה על רקע הצורך להתמודד, בין היתר, עם התופעה העבריינית של גביית דמי חסות; הניסיון שנצבר בשנים האחרונות מלמד כי העדר הגדרה ברורה לתפקיד של "מארגן שירותי אבטחה" בחוק, מאפשר לאנשים לגבות דמי כחסות באצטלה של הענקת שירותי אבטחה. בהתאם, החוק המוצע נועד לאסדר את תחום רישוי שירותי אבטחה ואת הפיקוח על שירותי אבטחה הניתנים בישראל באופן שיתרום לשלום הציבור ובטחונו. תיקון החוק מבקש אפוא להעביר את האחריות לרישוי ופיקוח של חברות אבטחה ושמירה מידי משרד המשפטים למשרד לביטחון לאומי. וכן, לקבוע את הסדרי הרישוי והפיקוח לגבי מארגן שירותי אבטחה, מנהל תחום אבטחה והדרכה ארגוני וסניפי ושומר. יש צורך ברישיון על פי החוק כדי לספק שירותי אבטחה, וכן ברישיון לארגון שירותי אבטחה, למנהל תחום אבטחה והדרכה ארגוני או סניפי ולשומר. בהתאם לחוק המוצע, חל איסור ליתן או לארגן שירותי אבטחה ללא קבלת רישיון מהרשות המוסמכת. על פי החוק המוצע, לא יינתן רישיון אלא אם התקבל אישור ממשטרת ישראל, וביחס למנהל תחום אבטחה והדרכה – גם אישור ממשרד הבריאות. בנוסף, ולצורך הגברת ההרתעה והאכיפה, הצעת החוק מבקשת לקבוע עבירות פליליות על מתן שירותי אבטחה או על ארגון שירותי אבטחה ללא רישיון וכן עבירות נוספות הנוגעות לשירותי האבטחה. בהקשר זה, הצעת החוק נועדה לחזק את הביטחון האישי ואת החוסן הקהילתי. כמו כן, הצעת החוק מבקשת להקנות סמכויות פיקוח למפקחים שימונו לפי החוק, לצורך פיקוח על יישום החוק. כן תוקנה לקצין משטרה בכיר סמכות למתן צו הפסקה מינהלי – להפסיק את מתן שירותי האבטחה בתנאים המנויים בחוק. נוסף על כך, מבקשת הצעת החוק לקבוע כי עמדת המשטרה לעניין מסוכנות פלילית בכל הנוגע למתן רישיון לפי החוק תהווה קביעה מחייבת. עוד כוללת הצעת החוק הוראות בדבר שיתוף מידע עם הרשות המוסמכת לפי חוק כלי היריה, התש"ט–1949, ועם הרשות המוסמכת לעניין חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996.  סעיף ההגדרות כולל הגדרות שונות הנדרשות לצורך קביעת ההסדרים הנוגעים לרישוי שירותי אבטחה והפיקוח עליהם, ובהן: "חברת אבטחה" – "חברה שקיבלה רישיון לפי סעיף 5"; סעיף 5 אליו מפנה ההגדרה הוא הסעיף המגדיר את התנאים למתן רישיון לחברת אבטחה; בסעיף 5(א)(1) נקבע כי מדובר ב"...חברה בהתאם להגדרה שבפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, לרבות עמותה או יחיד המהווים ישות משפטית כשירה הרשומה בישראל, אשר מטרתה לספק שירותי אבטחה. "סניף של חברת אבטחה" – יחידה בחברה כאמור; בהקשר זה נבהיר כי "יחיד" אפשר שיהיה עוסק מורשה. "מארגן שירותי אבטחה" – הוגדר באופן רחב כאדם העוסק באספקת שירותי אבטחה עבור אחר או העוסק בתיווך לטובת אספקת שירותים כאמור, לרבות מי שאחראי על גביית תשלום או על אספקת כוח אדם לטובת שירותים כאמור וכן מנהל בחברה המספקת שירותים כאמור. עוד נקבע כי לעניין זה אין זה משנה אם מארגן שירותי האבטחה עסק בעצמו או על ידי עובדו או על ידי מורשהו או התקשר עם אחר לשם כך; אם מארגן שירותי האבטחה עסק כאמור במסגרת חברה שלו או של אחר; אם מארגן שירותי האבטחה היה אחראי לניהול חברה של אחר, בין בשכר ובין ללא שכר מכל גורם שהוא, ולעניין זה מי שניהל בפועל חברה של אחר, רואים אותו כאחראי לניהול החברה כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר; אם היה העיסוק מוגבל מראש בזמן או חד פעמי. הגם שבמצב החוקי הקיים בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972, "מארגן שירותי שמירה" חייב ברישיון, הניסיון שנצבר בשנים האחרונות מלמד כי העדר הגדרה ברורה לתפקיד מאפשר לאנשים לגבות דמי חסות באצטלה של הענקת שירותי אבטחה. "מנהל תחום אבטחה" – ארגוני או סניפי – הוגדרו כאדם אשר מונה על ידי חברת אבטחה כאחראי על ניהול שירותי האבטחה שמספקים החברה או הסניף בהתאמה וניתן לו רישיון לפי סעיף 10(ב); הצורך במנהל אבטחה סניפי כשמדובר בחברה בעלת מספר סניפים נועד לוודא מוטת שליטה יעילה בשירותי האבטחה הניתנים בכל חברה. יצוין כבר כעת כי מספר הסניפים ייקבע על ידי הרשות המוסמכת, כאמור בסעיף 15(א)(6) לחוק, בהתחשב, בין היתר, בהיקף שירותי האבטחה, בפריסתם הגיאוגרפית ובמספר כלי הנשק בחברת האבטחה. "מאבטח" – הוגדר כאדם שהוסמך על פי חוק שבתוספת לעסוק במתן שירותי אבטחה. "שומר" – הוגדר כאדם העוסק במתן שירותי אבטחה שאינה חמושה ואינה כרוכה בהפעלת סמכויות כלפי אדם לפי דין אשר קיבל רישיון לפי סעיף 6 לחוק זה, והשירותים הניתנים על ידו הם מסוג או במקום שקבע השר בצו. "שירותי אבטחה" – הוגדרו כשירותים למטרת אבטחתם או שמירתם של אדם, רכוש או מקום, אשר מבוצעים תוך החזקה או נשיאה של כלי ירייה (להלן: "שירותי אבטחה חמושה"), או שביצועם מחייב הסמכה לצורך הפעלת סמכויות על פי דין, או שירותים כאמור מסוג או במקום שקבע השר בצו כטעונים ברישיון לפי חוק זה; במלים אחרות, לשירותי אבטחה שלושה מדרגים: אבטחה חמושה, אבטחה על פי הסמכה בדין ושמירה – על פי צו השר. מוצע לקבוע כי חברה המבקשת לספק שירותי אבטחה תידרש לקבל רישיון לפי החוק המוצע. בנוסף, כל אחד מסניפי החברה יידרש לרישיון נפרד. זאת, מתוך תפיסה לפיה כל אחד מסניפיו של חברה פועל כמעין חברה עצמאית, ולא כל דרישה או מאפיין בנוגע לסניף אחד יהיו ישימים בהכרח בנוגע לסניף אחר או לחברה בכלל. לצורך קבלת רישיון כאמור תפנה החברה לרשות המוסמכת אשר תבחן את הבקשה, בין השאר, לאור התייחסותם של משטרת ישראל ומשרד הבריאות. קריטריון נוסף הקבוע בחוק הוא קיומו של ביטוח ובתנאים מסוימים, גם ערובה לשם הבטחת יישום חובות החברה לפי החוק לרבות פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל של חברת האבטחה או של המאבטחים המועסקים בו. יובהר, כי החברה תספק שירותי אבטחה רק על אתר או יעד אשר אושר לצורך כך על ידי משטרת ישראל, באישור פרטני או באישור כללי לסוגים מסוימים של אתרים או יעדים. אישור זה יכול שיוגבל או יותנה בתנאים שונים, לרבות: מספר המאבטחים וסוגיהם ומספרם של כלי הירייה שיאושרו לצורך האבטחה, אופן אחסונם של כלי הירייה האמורים, משך הזמן בו תאושר האבטחה, וכדומה. עוד מוצע לקבוע (בסעיף 5(ג)) כי גם חברה המבקשת לספק שירותים לשמירה או אבטחה של אדם, רכוש או מקום, שאינם שירותי אבטחה כהגדרתם בחוק זה (אינם כרוכים בהחזקת כלי ירייה או בהפעלת סמכויות שבדין, וכן אינם כלולים בצו של השר אשר ירחיב את הגדרת "שירותי אבטחה" לפי חוק זה), הניתנים במרחב הציבורי ותמורת תשלום, תחויב בקבלת רישיון לכך מאת הרשות המוסמכת. כך למשל, חברה שמבקשת לספק שירותי סיור הנשכרים על ידי רשות מקומית לצורך הגברת תחושת הביטחון בקרב תושביה, תהיה מחויבת ברישיון, על מנת לאפשר בקרה על גופים המספקים שירותים מסוג זה. מבוקש לקבוע תנאים לקבלת רישיון שומר. בהתאם להוראות החוק המוצע לא יעסוק אדם כשומר אלא במסגרת חברת אבטחה מורשה ואם יש בידו רישיון לכך שניתן לו על ידי הרשות המוסמכת. רישיון כאמור יינתן לשומר שמתקיימים לגביו כל אלה: מלאו לו שמונה עשרה, הוא אזרח ישראל או תושב קבע בישראל והתקבל אישור משטרת ישראל בעניינו; הצורך הוא לוודא כי אין לשומר מסוכנות פלילית אשר תמנע ממנו קבלת רישיון לפי החוק המוצע. אשר לעיסוק כמאבטח מוצע לקבוע כי מאבטח לא יעסוק במתן שירותי אבטחה אלא במסגרת חברת אבטחה מורשה וכי חברת אבטחה לא תעסיק מאבטח אלא אם יש בידי המאבטח תעודת הסמכה על פי חוק שבתוספת. בתוספת מצוינים חוקים אלה: חוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח-2008, חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996, חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח-1998, חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה-2005 ופקודת העיריות. אדם יכול לעסוק כמארגן שירותי אבטחה רק במסגרת חברת אבטחה מורשה ואם יש בידו רישיון לכך על פי חוק זה. בנוסף, מוצע כי חברת אבטחה לא תעסיק מארגן שירותי אבטחה אלא אם יש בידי המארגן רישיון על פי חוק זה. הסעיף המוצע בא על רקע הניסיון שנצבר בשנים האחרונות ולפיו אחת התופעות הבולטות בשנים האחרונות בפשיעה המאורגנת בישראל היא גביית דמי חסות (מכונה לרוב "פרוטקשן" או "ח'אווה" בערבית) מבעלי עסקים. תופעה זו מתאפיינת בהעברת תשלומים חודשיים מבעלי עסקים לגורמים עברייניים עבור "שירותי שמירה", כשבמרבית המקרים לא מסופקים שירותים של ממש בתמורה לתשלומים, אלא חסות מצד אותם עבריינים. השתרשות התופעה הביאה עבריינים לפעול באמצעות חברות שמירה מסודרות ואף להנפיק חשבוניות עבור אותם דמי חסות, המוצגות כשירותי שמירה או סיור. באופן זה, מספקות חברות שמירה רבות כסות עבור גביית דמי חסות, מבלי לספק שמירה של ממש. החשבוניות עבור "שירותי שמירה" מוכרות גם לניכוי לצרכי מס ערך מוסף ומס הכנסה. לפי המצב המשפטי בישראל, גביית דמי חסות מהווה עבירה פלילית לפי סעיפים 428א ו-428ב לחוק העונשין, התשל"ז–1977. אולם, ברוב המקרים, בעלי העסקים הם אלה שפונים אל העבריין בדרישה שיעניק להם את חסותו לעסקיהם, כך שנוצר קושי באכיפת הדין. על מנת להתמודד עם התופעה העבריינית של גביית דמי חסות ולהביא להפללת גורמים עבריינים המעורבים בארגון שירותי אבטחה למטרות אלו, מוצע לחייב אדם העוסק כמארגן שירותי אבטחה בקבלת רישיון לכך מהרשות המוסמכת. מבוקש לקבוע כי המבקש לקבל שירותי אבטחה או שירותים לא יקבל שירותים כאמור אלא לאחר שהחברה הציגה לו רישיון בתוקף לפי החוק. זאת, על מנת להבטיח רישוי ופיקוח על שירותים כאמור על מנת לנסות למנוע מעורבות של גורמים עבריינים במתן שירותי האבטחה. מבקשים להסדיר את התנאים למתן רישיון למנהל תחום אבטחה והדרכה ארגוני ולמנהל תחום אבטחה סניפי וכן את עיסוקם. מנהל תחום אבטחה והדרכה הוא הגורם שיהיה אחראי, בהתאם להוראות החוק המוצע, על ניהול האבטחה בחברה, ויידרש לבעל תפקיד זה רישיון מאת הרשות המוסמכת. במסגרת זו, מנהל תחום אבטחה והדרכה יקבל את הנחיות הרשות המוסמכת, ידאג לביצוען וידווח לרשות המוסמכת על כל יעד אבטחה אשר לו ניתנים שירותי אבטחה על ידי החברה או הסניף, ויהווה איש הקשר בין חברת האבטחה לרשות המוסמכת בכל הנוגע להתנהלות החברה, שיטות האבטחה, אמצעי האבטחה וכדומה. התנאים הכוללים, בין היתר, גם הכשרה מתאימה, נקבעו לאור כובד האחריות הרב המוטל על כתפיו של בעל תפקיד כאמור. לאור חשיבות התפקיד והאחריות הכרוכה בו, מוצע לקבוע תנאי כשירות והכשרה לצורך קבלת רישיון. ייחוד העיסוק באבטחה, ולפיו חברה שיש בידה רישיון בתוקף, לא תעסוק בעיסוק אחר מלבד מתן שירותי אבטחה. לאור זאת, מוצע לקבוע כי חברה - ואדם אשר אינם עומדים בדרישות החוק, לא יהיו רשאים להציג עצמם כחברת אבטחה או כמאבטח, בהתאמה. חובת הזדהות של נותן שירות האבטחה – בעת מילוי תפקידו והאיסור ללבוש מדים שיש בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה. מוצע לקבוע כי השר ימנה פקידי רישוי שישמשו כרשות המוסמכת לפי חוק זה וכי המינוי יפורסם ברשומות. מוצע למנות את סמכויות הרשות המוסמכת את הפעולות שרשאית הרשות המוסמכת לבצע ובהן: לתת רישיון או לסרב לתיתו, לרבות תוך התניית הרישיון בתנאים והגבלות; לבטל רישיון תוך תקופת תוקפו, לקבוע קיומם של בעלי תפקידים הנדרשים בחברת האבטחה או בסניף של חברת האבטחה או בחברה המספקת שירותים , לקבוע, בהתייעצות עם משטרת ישראל הנחיות מקצועיות לניהול שירותי האבטחה וכן את מספר הסניפים הנדרשים בחברת האבטחה בהתחשב, בין היתר, בהיקף שירותי האבטחה, בפריסתם הגיאוגרפית ובמספר כלי הנשק בחברת האבטחה. לאור השלכת הסדרת תחום שירותי האבטחה על שלום הציבור ובטחונו, מוצע לקבוע כתנאי למתן רישיון על ידי הרשות המוסמכת, כי הרשות המוסמכת תקבל את עמדת משטרת ישראל ביחס למבקשי רישיונות לפי חוק זה, ובכלל זה בעלי השליטה בחברות האבטחה, ובעלי התפקיד בחברת האבטחה לרבות מנהל תחום אבטחה והדרכה. זאת, על מנת לוודא העדר מעורבות של גורמים עבריינים במתן שירותי אבטחה. כמו כן, מוצע כי במסגרת מתן הרישיון לחברת אבטחה חמושה יימסרו למשרד הבריאות פרטיהם של מנהלי תחום האבטחה, אשר בשל מעמדם בחברה, נגישותם לכלי הירייה בחברה ושליטתם עליהם, יש לוודא את כשירותם הנפשית לכך. הדבר ייעשה בהתאם למנגנון המקביל שנקבע לעניין מחזיקי כלי ירייה בסעיף 11ב לחוק כלי היריה. כן מוצע להסדיר את אופן ביטול הרישיון שניתן לפי החוק ואת עילות הביטול. מוצע לקבוע כי בנסיבות בהן קיים יסוד סביר להניח כי ביעד מסוים ניתנים שירותי אבטחה בניגוד להוראות חוק זה, או כי יש להפסיק את מתן שירותי האבטחה הניתנים על ידי החברה לשם שמירה על שלום הציבור או לשם השבת שלום הציבור שהופר, וקיימת סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בציבור, קצין משטרה בכיר, שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה, יהיה רשאי להורות על הפסקה מידית של מתן שירותי אבטחה. תוקפו של צו הפסקה מינהלי כאמור לא יעלה על שלושים יום מיום נתינתו. קצין המשטרה יהיה מחויב לדווח על הוצאת הצו לרשות המוסמכת בהקדם האפשרי. הרואה עצמו נפגע על ידי צו הפסקה מינהלי כאמור רשאי להגיש בקשה לביטולו לבית המשפט המוסמך לפי חוק זה. מוצע לקבוע הסדר ביקורת שיפוטית על מתן צו הפסקה מינהלי: הרואה עצמו נפגע על ידי צו הפסקה מינהלי רשאי לעתור לביטולו בבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים החברה או הסניף שלגביו ניתן הצו; אם שוכנע בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא היעד בו ניתנים שירותי אבטחה כי חברת האבטחה פועלת ללא רישיון, או בניגוד לתנאי הרישיון לפי חוק זה, או כי קיימת סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בשלום הציבור או ביטחונו, רשאי בית המשפט המוסמך לצוות על בעל החברה, על המחזיק במקום או על מי שבפיקוחו או בהשגחתו פועלת החברה ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את העיסוק בעסק, אם נוכח כי יש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה כי התקיימו התנאים למתן צו ההפסקה השיפוטי. סדרי הדין לגבי הדיון בבקשה לצו הפסקה מינהלי או שיפוטי, לרבות אופן הגשת חומר חסוי לבית המשפט. מוצע להסדיר את אופן העברת המידע בין הרשות המוסמכת לפי חוק כלי היריה לרשות המוסמכת לפי החוק המוצע – זאת, לשם זרימת מידע שוטף, הרלוונטי לשתי הרשויות המטפלות, מטבע הדברים, בנושאים משיקים לרבות בנוגע לאופן הטיפול בכלי הירייה, אחסנתם וכדומה. לאור רגישותו הפוטנציאלית של מידע המצוי ברשות המוסמכת מוצע לקבוע חובת סודיות. במסגרת זו מוצע לקבוע כי אדם שהגיע אליו מידע, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע החוק. בכוחן של החלטות הרשות המוסמכת לפי החוק המוצע להשפיע על היקף זכותו של אדם ליטול חלק בתחום שירותי האבטחה. לפיכך, מוצעת אפשרות הגשת השגה למי שרואה עצמו נפגע מהחלטה לפי חוק זה. על זכותו להשיג יקבל האדם הודעה מראש, בד בבד עם קבלת ההחלטה לגביו. ההשגה תוגש לגורם ברשות המוסמכת, הוא הממונה, אשר מונה לשם כך על ידי השר, ויוחלט בה, ככלל, בתוך 45 ימים ממועד קבלתה, למעט במקרים חריגים, כגון כשהעניין נושא ההשגה טעון בדיקה או דיון נוספים, לרבות השלמת חקירה בעניינו של המשיג. יצוין, כי אם יראה עצמו המשיג נפגע גם מן ההחלטה בהשגה, תעמוד לו האפשרות להגיש עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים. מוצע לקבוע כי תוקף רישיון על פי החוק יהיה לשלוש שנים. מאחר שמדובר בפרק זמן ממושך, מוצע לקבוע בנוסף, כי הרשות המוסמכת רשאית ליתן רישיון לפי חוק זה לתקופה קצרה יותר למבקש רישיון לראשונה או אם יש בפניה מידע המבסס צורך כאמור. על מנת לוודא כי התנאים והקריטריונים למתן הרישיון עומדים בעינם במהלך תקופת הרישיון, מוצע לחייב בעל רישיון לפי חוק זה להודיע לרשות המוסמכת על כל שינוי אשר בעקבותיו חדלו להתקיים העילות או התנאים לתוקף הרישיון שקיבל (ובמקרה כזה להשיב את הרישיון לרשות המוסמכת), וכן על כל שינוי בהרכבם של הנהלת החברה או בעליה. כמו כן, מוצע לחייב בעל רישיון שאבד או הושמד רישיונו, להודיע על כך לרשות המוסמכת. על מנת לפקח באופן אפקטיבי על קיומן של הוראות חוק זה, אין די במנגנון רישוי וקיים צורך במנגנון פיקוח. על גן מוצע לקבוע בסעיפים אלה כי השר ימנה מבין עובדי משרדו מפקחים לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק. בנוסף, מוצע לקבוע תנאים למינוי מפקחים וכן להקנות למפקחים סמכויות פיקוח שיאפשרו להם לבצע את פעולות הפיקוח כנדרש, ובהן, סמכות לדרישת הזדהות והצגת רישיון, סמכות לדרישת הצגת כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות החוק, סמכות כניסה למקום (למעט למקום מגורים אשר הכניסה אליו מותנית בצו בית משפט), וביצוע הדרוש בכדי לחפש, לאמת ולבדוק כלי ירייה ותחמושת, לרבות החזקת כלי ירייה לשם זיהויים וספירתם, בדיקת סימון כלי הירייה ובחינת תנאי אחסנתם. כמו כן, מוצע לקבוע חובת הזדהות של מפקח בעת הפעלת סמכויות הפיקוח. עוד מוצע לקבוע כי מפקח לא את סמכויותיו לפי החוק כלפי גוף בטחוני. מוצע לקבוע מדרג ענישה בהתאם לחומרת העבירות שנקבעו בחוק זה. כך למשל, המפר את חובת הדיווח שכן לא דיווח כי חדלו להתקיים העילות או התנאים לתוקף הרישיון שקיבל – דינו מאסר ששה חודשים; עבירות חמורות יותר כגון הפרעה למפקח להשתמש בסמכויות מהסמכויות הנתונות לו לפי החוק – דינו מאסר שנה אחת או קנס; כך גם חברת אבטחה המספקת שירותי אבטחה ליעד אבטחה שלא אושר, שומר או מאבטח העוסקים במתן שירותי אבטחה שאינה חמושה, שלא במסגרת חברת אבטחה מורשה, חברת אבטחה המעסיקה שומר שאין בידו רישיון לפי חוק זה, חברת אבטחה המספקת שירותי אבטחה בלי שקיים באותה חברה או בסניף של החברה מנהל תחום אבטחה והדרכה ארגוני או סניפי בעל רישיון תקף לכך, חברה המציגה עצמה כחברת אבטחה בלי שיש בידה רישיון תקף לכך, אדם המציג עצמו כמאבטח בכוונה לספק שירותי אבטחה בלי שיש בידו הסמכה לכך על פי חוק שבתוספת וחברה המספקת שירותים ללא רישיון. אשר למי מי שאינו מקיים צו הפסקה מינהלי דינו – דינו מאסר 18 חודשים או קנס; זאת ועוד, מאבטח העוסק במתן שירותי אבטחה חמושה שלא במסגרת חברת אבטחה מורשה או שלא הוסמך לכך על פי חוק שבתוספת דינו – מאסר שנתיים או קנס. יתרה מכך, על מנת להתמודד עם התופעה העבריינית של גביית דמי חסות, מוצע ליצור מנגנון המאפשר הפללת פעילותה של חברת אבטחה הפועלת ללא רישיון. הניסיון מלמד כי עבירה זו כרוכה פעמים רבות בעבירות חמורות נוספות למטרת השגת רווח כלכלי שלא כדין ועל כן מצדיקה ענישה חמורה יותר. בהתאם, מוצע לקבוע עבירה לפיה חברת אבטחה המספקת שירותי אבטחה בעצמה או באמצעות אחד מסניפיה ללא רישיון, דינה – שלוש שנות מאסר או קנס מוגדל. בנוסף, מוצע לקבוע עבירה לפיה מארגן שירותי אבטחה ללא רישיון דינו – שלוש שנות מאסר או קנס מוגדל, וכן עבירה נוספת לפיה חברת אבטחה המעסיקה מארגן שירותי אבטחה ללא רישיון, דינה – שלוש שנות מאסר או קנס מוגדל. זאת, כאמור, כחלק מההתמודדות עם התופעה המתוארת לעיל. מוצע לקבוע כי השר ממונה על ביצוע חוק זה וכי הוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות בנוגע לתנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים ממבקש רישיון לפי החוק, חובות שיוטלו על בעלי רישיונות לפי חוק זה לרבות חובות דיווח, לגבי קביעת אגרות ולגבי משך תוקפם של רישיונות. כן מוצע לקבוע סעיף שמירת דינים, לפיו הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין, לרבות חוק כלי היריה, ולא לגרוע מהן וכי אין בהן כדי למנוע מכל רשות לקבוע הוראות נוספות על הוראות חוק זה בתחום סמכויותיה כדין. כמו כן, מוצע לקבוע סעיף תחולה לפיו החוק יחול גם על שירותי אבטחה המסופקים מטעם המדינה או מטעם רשות מקומית, אל לא יחול על שירותי אבטחה המסופקים ישירות על ידי המדינה או הרשות המקומית עצמה; עוד מוצע לקבוע כי על אף האמור בחוק זה, במפעל ראוי לפי סעיף 10 לחוק כלי היריה, יוחלו הוראות אותו סעיף. מוצע כי תקיפת החלטת הממונה בהשגה לפי חוק זה תיעשה בדרך של הגשת עתירה מינהלית לבית משפט לעניינים מינהליים. לצורך כך מוצע להוסיפה במסגרת התוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000. מוצע לתקן תיקונים עקיפים בחוק כלי היריה, על מנת להתאימו להסדרה שבחוק המוצע ולהסדרים הנושקים בחוק זה, לרבות בנוגע לבעל הרישיון המיוחד. במסגרת החוק המוצע מועבר תחום שירותי האבטחה ממשרד המשפטים לאחריותו של המשרד לביטחון לאומי. בהתאם, מוצע, כי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972, ייקרא מעתה חוק חוקרים פרטיים בלבד ויימחקו ממנו כל הסעיפים הנוגעים לשירותי אבטחה. חוק הסמכויות והחוק להסדרת הבטחון מסדירים את הסמכתם של מאבטחים לשם שמירה על ביטחון הציבור בכלל וגופים ציבוריים בפרט מפני פעילות חבלנית עוינת ומפני אלימות. מוצע לבצע תיקונים עקיפים בחוקים אלה על מנת להתאים את הנוסח להסדרה שבחוק המוצע. מוצע לתקן את חוק איסור הלבנת הון בתוספת הראשונה כך שיתווסף פריט נוסף של עבירות מקור – עבירות לפי סעיפים 35(ו), 35(ז) ו-35(ח) לחוק המוצע: חברת אבטחה או סניף של חברת אבטחה המספקים שירותי אבטחה ללא רישיון; מארגן שירותי אבטחה הפועל ללא רישיון; חברת אבטחה המעסיקה מארגן שירותי אבטחה הפועל ללא רישיון. כך, עבירות אלו ישמשו כעבירות מקור וניתן יהיה לעשות שימוש בכלים משמעותיים של אכיפה כלכלית במסגרת המאבק בתופעת דמי החסות, ובכלל זה הפללה בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון שבצדן עונשי מאסר משמעותיים (עד 10 שנות מאסר), וכן חילוט תוצרי העבירות באופן שיאפשר פגיעה בתשתית הכלכלית שבבסיס התופעה העבריינית של גביית דמי חסות, המאפיינת את הפשיעה המאורגנת בישראל. מוצע תיקון עקיף לחוק העסקת עובדים לפיו בנוסף לכל תנאי אחר, רישיון קבלן אבטחה ושמירה על פי חוק העסקת עובדים יינתן רק בכפוף לקיומו של רישיון חברה לפי החוק המוצע, כך שההתנהלות הקיימת ממילא, תירשם בחוק. מוצע כי השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי בצו, לשנות את התוספת. וכן, מוצע סעיף תחולה לפיו תחילת חוק זה בתום ששה חושים מיום פרסומו. על מנת לשמור על רציפות בתוקפם של רישיונות, נקבעה תחולת מעבר לפיה רישיון לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972, שהתקבל עד ליום התחילה, יעמוד בתוקפו עד למועד הקבוע בו. בהתאם, נקבע כי תקנות שהותקנו לפי סעיף 32 לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972, וצווים שהוצאו מכוח חוק זה, ערב יום התחילה, יראו אותם כאילו הותקנו לפי החוק המוצע. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת יואב סגלוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/3629/25; הוסרה מסדר היום ביום ט"ז באייר התשפ"ה (14 במאי 2025). הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת איתמר בן גביר וקבוצת חברי הכנסת (פ/5586/25).

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי