הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה - חרבות ברזל) (תיקון - מניעת שידורים), התשפ"ד-2024

חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, נחקק בעקבות מלחמת חרבות ברזל שפרצה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). החוק נועד להתמודד עם האתגרים הביטחוניים שעלו במהלך המלחמה, ובפרט עם הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה על ידי גופי שידור זרים. החוק המקורי העניק לשר התקשורת, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת השרים או הממשלה, סמכות להורות על הפסקת שידורים של ערוץ זר, סגירת משרדיו בישראל, תפיסת ציוד שידור, והסרת או הגבלת גישה לאתר האינטרנט של הערוץ. זאת, אם שוכנע ראש הממשלה כי תכני הערוץ פוגעים "באופן ממשי" בביטחון המדינה. הצעת החוק הנוכחית מבקשת לחזק ולהרחיב את הכלים העומדים לרשות הממשלה בהתמודדות עם איומי תקשורת על ביטחון המדינה. ראשית, מוצע להוסיף את משטרת ישראל להגדרת "גורמי ביטחון". הרחבה זו נועדה לשקף את תפקידה החיוני של המשטרה בשמירה על ביטחון הפנים ובהתמודדות עם איומים, כולל איומי תקשורת. שילוב המשטרה יאפשר שימוש בידע ובמומחיות שלה בתחומי אכיפת החוק והביטחון הציבורי. עוד מוצע לתקן את הגדרת "ערוץ זר", כך שההגדרה תתמקד במיקום המשרד הראשי או ההנהלה של הערוץ, במקום בשאלה היכן מתבצעות פעולות הפקת התכנים. שינוי זה נועד להבהיר ולפשט את הקריטריונים לזיהוי ערוץ זר, ולמנוע מצבים בהם ערוצים זרים מנסים לעקוף את החוק על ידי ביצוע חלק מפעולות ההפקה בישראל. שנית, מוצע להסיר את דרישת הפגיעה ה"ממשית" בביטחון המדינה מרחיבה את שיקול הדעת של הממשלה ומאפשרת לה לפעול גם במקרים של חשש לפגיעה שאינה בהכרח "ממשית" אך עדיין משמעותית. זאת, מתוך הבנה שבעידן המידע המהיר, גם פגיעות שאינן "ממשיות" באופן מיידי עלולות להתפתח לאיומים משמעותיים. בנוסף, מוצע להוסיף את המטה לביטחון לאומי לתהליך קבלת ההחלטות כדי להוסיף רובד נוסף של מומחיות וראייה אסטרטגית רחבה. המטה לביטחון לאומי, כגוף המתכלל את עבודת המטה הביטחונית-מדינית של הממשלה, יכול לתרום פרספקטיבה חשובה בהערכת ההשלכות של פעילות ערוצים זרים על ביטחון המדינה. שלישית, מוצע להוסיף לשר התקשורת סמכות להורות על יירוט שידורים מעניקה לממשלה כלי נוסף להתמודדות עם איומי תקשורת. יכולת זו עשויה להיות קריטית במצבי חירום, כאשר נדרשת תגובה מהירה לשידורים המסכנים את ביטחון המדינה. רביעית, מוצע לשנות את הסעיף המורה על תוקף ההוראה הניתנת על ידי שרה תקשורת. הדרישה לאישור ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי מבטיחה כי החלטות על ביטול הגבלות ייבחנו ברמה הגבוהה ביותר, תוך שקילת מכלול השיקולים הביטחוניים והמדיניים. לבסוף, מוצע לבטל את סעיף 5, העוסק באישור בית המשפט את ההוראות, זאת בכדי לאפשר גמישות ומהירות פעולה בעת הצורך. עוד מוצע לבטל את סעיף 7 ולהפוך את הוראת שעה להוראת קבע, מתוך הבנה שהאתגרים הביטחוניים-תקשורתיים הם מתמשכים ואינם מוגבלים לתקופת מלחמה ספציפית. לסיכום, הצעת החוק מבקשת לחזק את יכולת המדינה להתמודד עם איומי תקשורת על ביטחונה, תוך הרחבת הגמישות והכלים העומדים לרשות הממשלה. השינויים המוצעים מכירים במורכבות האתגרים הביטחוניים בעידן המידע המודרני ומבקשים לספק מענה הולם, תוך שמירה על האיזון העדין בין צורכי הביטחון לבין ערכי הדמוקרטיה וחופש הביטוי. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות (פ/4619/25), על ידי חבר הכנסת אריאל קלנר (פ/4626/25) ועל ידי חבר הכנסת צביקה פוגל (פ/4627/25).

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי