הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון - אי-הספקת חשמל ומים וסמכות תפיסת חזקה במקרקעין), התשפ"ו-2025

חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה–2024 (להלן – חוק איסור הפעילות), קובע כי אונר"א "לא תפעיל כל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות, במישרין או בעקיפין, בשטחה הריבוני של מדינת ישראל". חוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה–2024 (להלן – החוק), קובע, בין השאר, כי רשות מרשויות המדינה, לרבות גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לא תקיים כל מגע עם אונר"א או עם מי מטעמה (סעיף 2 לחוק). במסגרת יישום החוק התעוררה שאלה פרשנית בנוגע למונח איסור מגע – האם הספקת שירותי חשמל ומים עולה כדי "מגע" שנאסר בחוק. בתמצית, לנוכח חיוניות השירותים, ומשום שבמקומות אחרים שבהם מותרת הפסקת ההספקה שלהם הדבר מוסדר מפורשות בדין, העמדה המשפטית היא כי אין מקום לפרש את החוק ככזה שמחייב את הפסקת מתן השירותים. לפיכך מוצע לתקן את החוק, ולקבוע מפורשות בחקיקה את ההוראה שלפיה מספק שירות להספקת חשמל או מים (להלן – מספק שירות) לא יספק לנכסים הרשומים בפנקסיו על שם אונר"א את השירותים האמורים. כמו כן, מוצע להוסיף לחוק הוראה שעל פיה למדינה יש סמכות לתפיסת חזקה במקרקעין אשר שימשו את אונר"א במתחמים בכפר עקב ובמעלות דפנה המסומנים בתוספת המוצעת והמצויים על מקרקעי ישראל כפי שיפורט להלן. סעיף 1 מוצע להוסיף לחוק את סעיפים 2א ו־2ב. לסעיף 2א המוצע לסעיף קטן (א) כפי שפורט לעיל מוצע לקבוע בחוק הוראה שעל פיה חברה או ספק (כהגדרתם בחוק המוצע) לא יספקו חשמל או מים, לפי העניין, לנכס מסוים, אם שם הצרכן הרשום בנכס, קרי השם הרשום בפנקסי החברה או הספק כמקבל שירותי החשמל או המים בנכס, לרבות מי שרשום באותם פנקסים כמשלם בעבור השירות או כבעלים של הנכס – הוא אונר"א. לעניין זה מוצע לקבוע את ההוראות האלה: (1) אם הוגשה לנותן השירות בקשה לשינוי שם הצרכן הרשום בנכס לאונר"א או הוגשה בקשה לביצוע חיבור חדש להספקת שירות בעבור צרכן ששמו הרשום הוא אונר"א, לא תבוצע הפעולה המבוקשת ומספק השירות ישלח הודעה לצרכן הרשום כי בחלוף 30 ימים ממועד שליחת ההודעה ינותק הנכס משירות אלא אם כן במהלך אותה תקופה ישלח הצרכן הרשום למספק השירות תצהיר שעל פיו הוא אינו מייצג את אונר"א או אינו פועל מטעמה בנכס. חלפו 30 הימים כאמור ולא נשלח תצהיר אל מספק השירות, ינותק הנכס מן השירות. (2) אם נוכח מספק השירות כי שם הצרכן הרשום בנכס הוא אונר"א, הוא ינתק את הנכס משירות בחלוף 30 ימים משליחת הודעה לצרכן על הכוונה לנתקו כאמור, וזאת אלא אם כן במהלך אותה תקופה הוגשה בקשה לשינוי השם הרשום, שאליה צורף, נוסף על הנדרש על פי כל דין, תצהיר שלפיו הצרכן אשר לשמו מבקשים לשנות את השם הרשום, אינו מייצג את אונר"א או אינו פועל מטעמה בנכס. יובהר כי על מנת שהבקשה תתקבל יש לעמוד בכל התנאים הנדרשים לפי כל דין, ובכלל זה לעמוד בתנאי כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע"ח–2018, או בכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות), התשע"א–2011, לפי העניין (להלן – כללי המים והחשמל). לסעיף קטן (ב) הוגשה בקשה כאמור, היא תיבחן על ידי מספק השירות ויחולו הוראות אלה: השתנה שם הצרכן – לא ינותק הנכס משירות; אם הוגשה בקשה ולא התקבלה, כך ששם הצרכן בנכס לא שונה – תישלח הודעה למגיש הבקשה, כי בכוונת מספק השירות (החברה או הספק כהגדרתם המוצעת) לנתק את הנכס משירות בחלוף 15 ימים ממועד מתן ההודעה, ובחלוף 15 הימים האמורים ינותק הנכס משירות. לסעיף קטן (ג) בהודעה לפי סעיף קטן (א)(2) המוצע יציין מספק השירות כי בכוונתו לנתק את הנכס מן השירות בתוך 30 ימים ממועד משלוח ההודעה בשל כך ששם הצרכן הרשום בנכס הוא אונר"א, וכי הצרכן רשאי להגיש בקשה לשינוי שם צרכן רשום בנכס, ואם ספק השירות יאשר את הבקשה ויוחלף שם הצרכן הרשום בנכס לצרכן שאינו אונר"א, הנכס לא ינותק מן השירות לפי הוראות סעיף זה. לסעיף קטן (ד) ההודעות שנשלחות על פי סעיף קטן (א) המוצע יישלחו הן באופן שבו מספק השירות מוסר הודעות לצרכנים רשומים לפי כללי המים והחשמל, או בהתאם לרישיון או הסכם שחל לגביו, והן באמצעות דואר רשום לכתובת הנכס. לסעיף קטן (ה) בהתאם למוצע, "החברה" היא חברת החשמל לישראל בע"מ, חברת החשמל מחוז ירושלים בע"מ או בעל רישיון הספקה לפי חוק משק החשמל, התשנ"ו–1996, לפי העניין, "הספק" הוא בעל רישיון לפי סעיף 23 לחוק המים, התשי"ט–1959, לרבות חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, המספק מים לצרכנים, ו"שם הצרכן הרשום בנכס" הוא השם הרשום בפנקסי החברה או הספק כמקבל השירות או כמשלם בעבור השירות או כבעלים של הנכס. לסעיף 2ב המוצע ולתוספת המוצעת מוצע להוסיף לחוק את סעיף קטן 2ב שעניינו מתן סמכות למדינה לתפוס חזקה במקרקעין שהוחזקו על ידי אונר"א. לצורך יישום חוק איסור הפעילות, מבקשת המדינה לתפוס חזקה במתחמים המצויים על מקרקעי ישראל בכפר עקב ובמעלות דפנה בירושלים, המסומנים בתוספת המוצעת, אשר שימשו את אונר"א והוחזקו על ידה שלא כדין. זאת, מכיוון שגופים או פרטים ממשיכים להחזיק ולפעול במתחמים אלה בניגוד להוראות החוק בלא כל זכות שבדין, אף על פי שנמסרו מכתבי התראה בידי רשות מקרקעי ישראל. יצוין כי מכתבי ההתראה האמורים לא נענו לגופם. כדי לאפשר למדינה לקיים את הדין, ובפרט את הוראות חוק זה, מוצע לתקן את החוק ולהקנות למדינה סמכות לתפיסת חזקה במקרקעין האמורים, שהם מקרקעי ישראל, בלא צורך בקיום הליכים משפטיים או מינהליים נגד אונר"א או נגד פולשים כאמור. לשם תפיסת החזקה כאמור יהיו נתונות לפקח שהוא עובד רשות מקרקעי ישראל, שמונה על ידי מנהל רשות מקרקעי ישראל או מנהל מרחב של רשות מקרקעי ישראל לפי הוראות סעיף 5ד לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א–1981, הסמכויות שנתונות לו בסעיף 5(ג) לאותו חוק לצורך ביצוע צו, בשינויים המחויבים, הנובעים מכך שמדובר בביצוע ההוראה הקבועה בסעיף 2ב לחוק זה, קרי, תפיסת החזקה ולא מביצוע צו. יובהר כי מעת קביעת חזקת המדינה כדין לא יהיה ניתן לפעול לפי סעיף 18 לחוק המקרקעין, התשכ"ט –1969, נגד חזקת המדינה כאמור. הצעת חוק בנוסח זהה הונחה לקריאה ראשונה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי הממשלה (הצעות חוק הממשלה – 1896).

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי