19 בנובמבר בשעה 12:09 · הצבעה אלקטרונית · לדחות את ההצעה
למרות חקיקתו של חוק שירות המילואים, התשס"ח–2008, לפני 17 שנים, זכויותיהם וחובותיהם של חיילי וחיילות מילואים מפוזרות עדיין על פני מספר לא מבוטל של חוקים, כגון חוק שירות המילואים, התשס"ח–2008 (להלן – החוק המקורי), חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949, וחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955. זאת, על אף חשיבותו הרבה של מערך המילואים כחלק בלתי נפרד מצבא הגנה לישראל, והישענותו של הצבא לצורכי ביטחון המדינה, ובכלל זה תרומתם הרבה והייחודית של המשרתים במערך זה. מתקפת הטרור בכ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ומלחמת חרבות ברזל, הנמשכת עד עצם היום הזה, הבהירו ביתר שאת את הצורך האקוטי במערך מילואים מקיף ומקצועי, ובו בזמן חשפו את הפערים הרבים הקיימים כיום בחוק ובפרט השאיפה להקנות זכויות והטבות נוספות לאותם אנשים הלוקחים חלק במערך המילואים ונושאים בעול הכבד של הגנה על מדינת ישראל. בהצעת החוק מוצע להסדיר באופן כולל את מערך המילואים בצבא הגנה לישראל, לרבות בעניין הגדרת המבנה שלו והיקפו, חובת השירות במערך ואופני שירות נוספים כמו התנדבות ובמסגרות שאינן צבאיות, מתן תגמולים, זכויות, הוקרה ואף קצבאות במקרה שחייל נספה או נפצע, לבטל חוקים ולבצע תיקונים עקיפים בחוקים אחרים. משכך, מרבית סעיפי הצעת החוק כונסו במסגרת העברה מלאה מהחוקים הרלוונטיים או הועתקו מהם, כך שהם נשארו בנוסחם גם בחוק ממנו נשאבו, הואיל והם מהווים חלק מהסדר כולל בחוק בו היו מלכתחילה. מעבר לכך, בחלק מהסעיפים הוכנסו עדכונים והתאמות, שנועדו להגדיל את התגמולים, ההוקרה והסיוע לחיילי המילואים ולבני משפחותיהם, וכן להעמיק את הבקרה על כשירות מערך המילואים.
דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי
נתונים ממקור רשמי · אתר הכנסת






















