הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - שמירת זכויות לחייל ששירת במילואים בתום שירות סדיר), התשפ"ה-2025

במשך עשרות שנים, מדינת ישראל הכירה בזכותם של חיילים משוחררים למעטפת של הטבות וסיוע כהוקרה על תרומתם לשירות הביטחון הסדיר. אולם, מאז כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), המציאות השתנתה באופן עמוק ומהותי. אלפי חיילים, לוחמים ותומכי לחימה, שהיו אמורים להשתחרר משירות סדיר, מצאו עצמם חוזרים היישר אל לב הקרב בצו לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח–2008 (להלן – צו 8), ללא הפסקה, מנוחה או אפשרות להתחיל את חייהם האזרחיים. בפועל, מדובר באנשים שאמנם הוגדרו כחיילים משוחררים אך לא שוחררו. הם לא זכו ליום חופשי אחד, לא החלו בלימודים, לא התחילו לעבוד, לא מימשו את הפיקדון, לא השתמשו בהטבות ולא ניצלו את ימי החופשה שצברו – כי הם ממשיכים להילחם. שירותם הרצוף ממשיך בפועל, אך החוק מתייחס אליהם כאילו השתחררו. תוצאה זו אינה רק אבסורד משפטי, אלא גם עוול מוסרי. חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994, במתכונתו הנוכחית, יוצר מצב שבו השעון לזכאות להטבות מתחיל לתקתק בעוד אותם חיילים עדיין במדים, לעיתים בעזה, בלבנון או בעוטף. כך, אופן היכולת שלהם לממש את הטבות שונות, לרבות בעניין לימודים, פטורים מארנונה, זיכויי מס, כרטיסי נסיעה ואף שוברים פשוטים לרכישת מזון נפגעת בצורה משמעותית. יש לציין, כי הזכאות להטבות הללו אינן פריבילגיה, הן התחייבות של המדינה כלפי בניה ובנותיה ששירתו בצבא הגנה לישראל. לכן, מוצע לקבוע כי חיילים אשר המשיכו לשרת בצו 8 ברצף לאחר סיום השירות הסדיר במהלך מלחמת חרבות ברזל, ייחשבו כמשוחררים רק ממועד סיום השירות בפועל. בהתאם לכך, יותאם מניין התקופות להטבות המוענקות לפי פקודת מס הכנסה וחוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), התשי"ג–1953, למניין התקופות להטבות המוענקות לפי חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994. בימים שבהם כולנו נשענים על חיילי המילואים והלוחמים בשטח. אין זה מתקבל על הדעת שדווקא הם יהיו אלה שייאלצו להיאבק על הזכויות הבסיסיות ביותר שמגיעות להם מכוח החוק וההיגיון. מדינה השולחת את בניה להגן עליה, מחויבת גם להגן על זכויותיהם.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי