הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ה-2024

ארגון נכי צה"ל מאוגד כעמותה ללא מטרת רווח (להלן – הארגון) ומשמש כארגון היציג של נכי צה"ל מכוח אכרזה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959, מיום 3 בספטמבר 1965, שפורסמה בילקוט הפרסומים. הארגון הוא ארגון ייחודי שחבריו לא בחרו להצטרף אליו. חברי הארגון הם חיילי העם שלמעשה מעולם לא השתחררו מצה"ל, והם נושאים בגופם ובנפשם את מחיר הקמת המדינה וביטחונה. בנכותם ציוו לכל העם את חייו. כיום מונה הארגון 49,037 חברים. מדינת ישראל וממשלותיה לדורותיהן, החל מראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, הכירו בחוב המוסרי והערכי של עם ישראל לנכי צה"ל הקיימים והעתידיים. דוד בן גוריון אמר (דברי הכנסת 2 (תש"ט) 1572): "מלחמת החירות של צבא הגנה לישראל לא הייתה כולה זרועה נחת, ניצחונות וכיבושים. היה גם צד שני למטבע. שולם מחיר יקר. נפלו מאות ואלפים מתפארת הנוער שלנו. אך החללים הם רק חלק מהאבדות. רבים נשארו, לשמחתנו, בחיים, אך גם הם שילמו מחיר יקר – אבר מן החי. הערב אני מגיש לכם, בשם הממשלה, חוק על החוב. נכון יותר – על חלק מהחוב שאנו חייבים לאלה שבגופם עזרו לשחרור האומה והמולדת." היטיב לתאר זאת גם המשורר חיים חפר בשירו "החוב" שנכתב במלאות 40 שנה להקמת מדינת ישראל: "על כסאות גלגלים, מאחורי כלב נחיה ומקל לבן ומגשש. כך חוזרים אלינו בנינו מן המלחמות והאש, כך הם חוזרים אלינו, נושאי צלקות ורסיסים, קטועי רגל ויד. כאשר המרחק בינם ובין המוות, היה לא פעם סנטימטר אחד. כך הם חוזרים אלינו, עמוסים עד סוף ימיהם את הפצע והמכאוב ואנחנו – בעלי החוב..." במרוצת השנים השכילו להבין במדינת ישראל ובעולם כולו, כי הליך השיקום של פצועי המלחמות לא מסתיים כאשר משתחרר החייל מבית החולים. הליך השיקום הוא הליך קשה ומורכב המלווה את הנכה ומשפחתו עד יומו האחרון. שיקום נכה כראוי וכהלכה מחייב החזרתם של הנכים במהירות וככל הניתן למעגל החיים התקין, בשים לב למגבלות הפיזיות והנפשיות המצולקות בגופם ובנפשם. כדי להגשים מטרה נעלה זו יש להקים מערכת שיקומית ראויה הכוללת מענה רפואי, נפשי וחברתי שלם, שבאמצעותו ניתן יהיה לומר שהמדינה השיבה, ולו במקצת, את החוב של העם לפצועיו. הארגון הוקם על ידי פצועי מלחמת השחרור בסיומה של המלחמה, במטרה למלא את חובת המדינה כלפי הנכים בשיקומם והחזרתם למעגל החיים המלא והתקין. לשם כך הקים הארגון, בעיקר מכספי הנכים, מחוזות ובתי לוחם בכל רחבי ישראל. אין ספק שללא גופים אלה, שיקומם של נכי צה"ל היה פגום באופן משמעותי ביותר. הנה כי כן, נכי צה"ל והארגון נטלו את גורלם בידם והקימו גופים ומוסדות בעלות של מאות מיליוני שקלים חדשים, שעל דעת רבים ובכללם מומחים מחוץ לארץ, תורמים תרומה מכרעת לשיקומם של נכי צה"ל באופן שאין לו תקדים בעולם. מעמסה זו שנשאו הנכים על שכמם, החליפה למעשה, את תפקיד מוסדות המדינה ובראשם משרד הביטחון בסיוע לשיקומם של נכי צה"ל. יש להניח שללא המערכת השיקומית המופלאה שהעמיד ארגון נכי צה"ל לנכים הנטל הכספי והחברתי שהיה מושת על המדינה היה כבד ביותר. כך למשל, מחוזות הארגון מלווים את נכי צה"ל במאבקיהם היומיומיים - הבריאותיים, השיקומיים, הכלכליים והחברתיים ובכלל זה אל מול הביורוקרטיה המתישה לעיתים, של מוסדות המדינה ובמיוחד אגף השיקום במשרד הביטחון. הארגון הקים חמישה בתי לוחם (בתל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע ובית לוחם באשדוד הנמצא בשלבי הקמה מתקדמים). בתי הלוחם מהווים מרכזים מהמדרגה הראשונה, של שיקום, ספורט, תרבות וחברה לנכי צה"ל ובני משפחותיהם. הארגון השקיע בבתי הלוחם מאות מיליוני שקלים, בהקמתם, בתפעולם וברכישת הציוד המתקדם ביותר בעולם המתאים לנכי צה"ל. סכומים אלה הושקעו ומושקעים על ידי הארגון, מכספי חבריו הנכים ומתרומות ייעודיות המגויסות מרחבי העולם במאמץ אדיר. ללא מעטפת שיקומית זו שהארגון מספק לנכי צה"ל באמצעות מחוזותיו ובתי הלוחם, אין כל ספק שאלפי נכים היו מצויים מחוץ למעגל העבודה ללא חיי משפחה מלאים ונושאים מומים נפשיים וחברתיים קשים. במצב דברים זה, המדינה הייתה מחויבת לשאת בעול זה ואז ספק אם גם בעלויות ניכרות, הייתה מצליחה להגיע לתוצאות הפנטסטיות שהגיעו הארגון ומוסדותיו בשיקום הנכים, בין היתר, מכיוון שהניסיון מלמד שנכים יודעים ומבינים טוב מאחרים בשיקום נכים. תקציב הארגון עומד על סך של כ-150 מיליון שקלים חדשים. מירב תקציב הארגון (מעל 80%) נשען על הכנסות מדמי חבר של נכי צה"ל ותרומות של יהודי התפוצות וישראל. רק כ-16% מתקציב הארגון ממומן על ידי המדינה באמצעות כספי תמיכות. הארגון גאה בכך שהצליח להקים באמצעיו שלו את בתי הלוחם, המהווים למעשה את הבית הלאומי של נכי צה"ל, ולתפעלם בתקציב מצומצם יחסית ובאופן מיטבי עבור נכי צה"ל. אין ספק שבתי הלוחם הפכו לזרוע השיקומית האמתית של מדינת ישראל בשיקום נכי צה"ל. בשנים האחרונות על רקע התבגרותם של נכים רבים, התיישנות המבנים והתייקרות אחזקתם, קיימת עלייה תלולה בהוצאות הדרושות לשיקומם של נכי צה"ל ובה בעת ישנה ירידה דרמטית בהיקף התרומות (ועוד יותר בתקופת הקורונה). לפיכך, נדרשת מדינת ישראל למלא את תפקידה וחובה באופן ראוי ולשאת במירב העלויות הכרוכות בשיקומם הראוי של נכי צה"ל, תוך השוואת מעמדם של בתי הלוחם למעמדם של מוסדות דומים ובכללם יד ושם, מוזיאונים, מוסדות חינוך שאינם בבעלות המדינה, ישיבות הסדר שונות, ועוד. ארגון נפגעי פעולות האיבה (להלן – הארגון) הינו עמותה ללא מטרת רווח ומשמש כארגון היציג של נכי פעולות האיבה בישראל מאז הוכרז בשנת 1998 על ידי שר העבודה והרווחה דאז, אלי ישי, כארגון היציג לטיפול בנפגעי פעולות איבה וזאת מכוח הוראת סעיף 4א לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970 (להלן – חוק התגמולים). מטרת הארגון על פי חוק הינה שיפור תנאיהם ורווחתם של כל הזכאים לתגמולי איבה והוא מייצג את המספר הגדול ביותר של זכאים, נפגעי איבה ובני משפחותיהם. בארגון חברים כיום מעל ל-3,000 חברים כמו כן, הארגון מסייע לכל נפגע פעולות איבה באשר הוא המבקש סיוע, ללא קשר לשאלת חברותו בארגון. ארגון נפגעי פעולות איבה הוא הארגון היחיד המאגד בתוכו, על פי חוק, את כל הסקטורים: נכי פעולות איבה, כולל קטינים, אלמנות, יתומים והורים שכולים. הארגון מייצג גם כ-300 נפגעי פעולות איבה שהינם קטינים עד גיל 18. הארגון מעניק לנפגעי פעולות איבה, ללא קשר לחברותם בארגון, ביטוח חיים קבוצתי, ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי (כולל בן או בת זוג) וייעוץ משפטי ראשוני. פעילותו הענפה של הארגון כוללת: סיוע משפטי, סיוע סוציאלי, הלוואות לחברי הארגון, מתן מלגות להשכלה גבוהה, וכן פרויקטים רבים כגון: אירועי חנוכה ופורים, ימי כיף, ימי בריאות, אירוע בר ובת מצווה, סדנאות העשרה ופנאי, קורסי מחשבים ועוד. הארגון מלווה, יחד עם המוסד לביטוח לאומי ומרכז ההסברה, את אירועי יום הזיכרון הממלכתי לזכר חללי פעולות איבה בהר הרצל ובערים השונות בהן נערכים אירועי זיכרון ממלכתיים. הארגון מלווה יחד עם ארגון נכי צה"ל ומשרד ראש הממשלה, את אירועי יום ההוקרה לנכי צה"ל ונכי פעולות איבה. ארגון נפגעי פעולות איבה רשאי על פי צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים), התשמ"ו–1986, לקבל מידע מהמוסד לביטוח לאומי באשר לחברי הארגון, והוא משמש כמייצג אוכלוסיית נפגעי פעולות האיבה לכל דבר ועניין אל מול גופי הממשלה השונים. תקציב הארגון עומד על סך של כ-5 מיליון שקלים חדשים, כאשר רובו קבוע ונשען על הכנסות מדמי חבר הנגבים באופן זהה לגבייתם בארגונים המקבילים במשרד הביטחון (ארגון נכי צה"ל, ארגון יד לבנים וארגון אלמנות ויתומי צה"ל). נוכח התבגרותם של נכי איבה רבים והתייקרות השירותים בעקבות יוקר המחייה המתגבר, מוצע כי אוצר המדינה יקצה מדי שנה לארגון סך של לפחות 70% מהתקציב הממוצע של הארגון. להצעת החוק אין השפעה על תקנים והיבט מנהלי במשרדי הממשלה. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת עוזי דיין (פ/2008/23). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת רם בן ברק וקבוצת חברי הכנסת (פ/3004/24), על ידי חבר הכנסת אופיר כץ (פ/3281/24) ועל ידי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס (פ/3484/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת רם בן ברק (פ/1213/25).

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי