הצעת חוק המרכז להנצחת מורשתו של הנשיא יצחק נבון, התשפ"ה-2025

הנצחת דמותו ופועלו של יצחק נבון, כאחת מן הדמויות ההיסטוריות שעיצבו את תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל ובמדינת ישראל, היא צורך חינוכי ולאומי, הדר בכפיפה אחת עם הרצון לפעול, בהתאם למורשתו לצמצום הפערים בחברה, לחיזוק הלכידות החברתית ולהעמקת תחושת הסולידריות בין כל שכבות האוכלוסייה בישראל וזאת, בין היתר, בדרך של הכרת תרבויות ישראל השונות וטיפוחן ובכללן תרבות יהדות ספרד והמזרח. המחוקק הכיר בצורך זה באשר לדמויות היסטוריות מרכזיות אחרות, וכך נחקקו חוקים שמכוחם הוקמו ופועלים מרכזים חינוכיים המנציחים את פועלם של האישים המרכזיים בתולדות מדינת ישראל. (דוגמת: ראשי הממשלה דוד בן-גוריון, יצחק רבין, מנחם בגין ונשיאי ישראל יצחק בן-צבי וזלמן שזר). הצעת החוק מבוססת, בין היתר, על העקרונות שנקבעו בחוקים השונים להנצחת אישים, כאמור לעיל, המסדירים את פעילותם של המרכזים שהוקמו למטרה זו ומניחים קווים לניהולם והפעלתם. הנשיא החמישי יצחק נבון אשר נפטר ביום שישי, כ"ד בחשון התשע"ו (6 בנובמבר 2015), מילא שורה ארוכה של תפקידים בחיים הציבוריים בישראל, השפיע השפעה משמעותית על עיצוב דמותה ואופייה של המדינה בשלבי הקמתה בשנות כהונתו של דוד בן גוריון כראש ממשלה, ולאחר מכן בשורה של תפקידים ציבוריים החל מחבר כנסת, סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות וכלה בכהונה הרמה של נשיאה החמישי של מדינת ישראל. בנוסף, היה נבון סופר, מחזאי ואיש חינוך שתרם תרומה ניכרת, נטועה ושורשית לחיי התרבות בישראל, בדגש על תרבות יהדות ספרד ושפת הלדינו. המחזה שכתב, "בוסתן ספרדי", היה למחזה המצליח ביותר מאז קום המדינה. הנשיא נבון נולד בשנת 1921 בירושלים. הוא היה בוגר המחזור הראשון של התיכון שליד האוניברסיטה ובעל תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בפדגוגיה, תרבות האסלאם, השפה הערבית וספרות עברית. את שירותו הציבורי החל בש"י, שירות הידיעות של ההגנה. לאחר מלחמת העצמאות כיהן כדיפלומט באורוגוואי ובארגנטינה ועם שובו לישראל שימש כמזכירו הפוליטי של שר החוץ משה שרת. בשנת 1952 מונה להיות מנהל לשכת ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון. בתפקיד מרכזי זה כיהן נבון יותר מעשור והיה לאיש אמונו של ראש הממשלה הראשון. בשנים שלאחר מכן פעל בתחומי חינוך, וגולת הכותרת לפעילותו זו הייתה בייזום והוצאה לפועל של המבצע לביעור הבערות – מבצע רחב היקף ללימודי עברית למבוגרים. בשנת 1968 נבחר לכנסת, בה שימש במספר תפקידים וביניהם סגן יושב ראש הכנסת ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון. ביום כ"ב באייר התשל"ח (29 במאי 1978), נבחר יצחק נבון לכהן כנשיאה החמישי של מדינת ישראל. בתקופת כהונתו כנשיא חתר נבון ללכידות חברתית ולסולידריות. קירוב הלבבות בין העדות והדתות השונות היה נר לרגליו. מתוך דאגה לשכבות החלשות ומתוך רצון בחברה צודקת יותר, הנשיא חרש את הארץ, לאורכה ולרוחבה, נפגש עם קהילות ישראל וסלל מסילות אל לב ליבה של ההוויה הישראלית. בית הנשיא היה בית פתוח לכל אדם ונגיש לכל נושא. לא בכדי כונה הנשיא נבון לאחר מותו "נשיא העם". יצחק נבון העניק למוסד הנשיאות יוקרה ועוצמה מוסרית. תקופת כהונתו התאפיינה בתחושת אחדות, והשרתה ממד של עממיות וביטוי ממשי לאהבת ישראל על כל שבטיו. לאחר פרישתו מתפקיד נשיא המדינה כיהן יצחק נבון כסגן ראש הממשלה וכשר החינוך והתרבות. בתפקיד זה, הנהיג, בין היתר, את חובת הוראת השפה הערבית בבתי הספר היהודיים, יזם את פרויקט "סל תרבות", הנהיג את מסעות הנוער לפולין והכניס את לימודי מורשת יהדות המזרח לבתי הספר. לאחר פרישתו מתפקידו כשר החינוך ומהחיים הציבוריים כיהן בשורה ארוכה של תפקידים והמשיך לתרום תרומה גדולה לעיצוב דמותה, אופייה ואורחות חייה של מדינת ישראל. אחת היוזמות המרכזיות שנבון קידם והוביל היא הקמת שמורת הטבע נאות קדומים. נבון היה בין המקימים של השמורה בשנת 1964 ושימש כיו"ר החברה שהוקמה לנהל את השמורה, במשך עשרות שנים, עד אחרית ימיו. נבון חש כי אזרחי המדינה חייבים להתחבר למסורת ולמורשת ההיסטורית של טבע הארץ ותורת ישראל. כפועל יוצא הוא פעל, לאורך כל תחנות חייו, לפיתוח הפארק ולחשיפתו בקרב ילדים, בני נוער וחיילים המהווים את החלק הארי מתוך למעלה ממאתיים אלף המבקרים הפוקדים את הפארק בכל שנה. הצעת החוק נועדה להנציח את דמותו ופועלו של יצחק נבון בדרך של הקמת מרכז בנאות קדומים או במקום אחר, ככל שלא יתאפשר לעשות כן בנאות קדומים. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת מיקי לוי (פ/203/24) ועל ידי חברת הכנסת עידית סילמן וקבוצת חברי הכנסת (פ/4002/24) ועל שולחן הכנת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת מירב בן ארי (פ/168/25). הצעת החוק זהה לפ/168/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי