הצעת חוק איסור צריכת זנות, תשפ"ה-2025

חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע"ט–2019, פורסם בינואר 2019 כהוראת שעה למשך 5 שנים מיום התחילה (יולי 2020). החוק קובע שתי עבירות פליליות: הראשונה – איסור על צריכת מעשה זנות; השנייה – איסור להימצא במקום המשמש, באופן מלא או חלקי, למעשי זנות במטרה לצרוך מעשה זנות, וכן חזקה לפיה יראו אדם הנמצא במקום שעיקר השימוש בו הוא לביצוע מעשי זנות, כמי שנמצא בו במטרה לצרוך זנות, אלא אם כן הוכיח אחרת. עבירות אלו הן עבירות מינהליות, בגינן ניתן להטיל קנס קצוב בסך 2,000 שקלים חדשים, או כפל קנס במקרים של עבירה מינהלית חוזרת. היום, כאשר חלפו כמעט חמש שנים מחקיקת החוק האמור, ולאחר שהתקיימה עבודת מטה במשרד המשפטים שכללה בחינת תוצרי המחקר המלווה, מפגשי שיתוף ציבור וישיבות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים וגורמי חברה אזרחית, נראה כי הנורמה של איסור צריכת זנות הופנמה בחברה הישראלית, וישנה חשיבות בשימורה. ישנה חשיבות ציבורית וחברתית בעיגון הנורמה הפלילית, שכן נורמה זו נובעת מההכרה בנזקים שנגרמים כתוצאה מהתופעה לאוכלוסיות שנמצאות במעגל הזנות, ומכך שישנו קושי לראות בהימצאות בזנות תוצר של בחירה אוטונומית גרידא, בשים לב לנסיבות המביאות אדם להיות בזנות. לכן, גם אם צרכני הזנות הם אינם מחוללי התופעה, הרי שהם אלו המאפשרים לתופעה זו להמשיך ולהניע אותה ובכלל זאת את הפגיעה באוכלוסיה זו. עם זאת, עלה כי בנוגע לאופן האכיפה של איסור צריכת זנות, יש מקום להאריך את הוראת השעה לתקופה נוספת שבסופה ניתן יהיה להגיע למסקנות מבוססות יותר באשר לדרך האכיפה שתוביל לצמצום התופעה. זאת משום שביחס לאכיפה והשפעותיה על הציבור, כמו גם השפעותיה על האפשרות של האוכלוסיות לצאת ממעגל הזנות – הבחינה הנדרשת טרם מוצתה במהלך תקופת הוראת השעה, ועוד קשה לאמוד את ההשלכות וההשפעות של החוק. כעת, מוצע לקבוע את איסור צריכת הזנות כהוראת קבע. עוד מוצע לקבוע בהוראת שעה למשך חמש שנים את סעיפי החוק הנוספים של החוק הקיים, שנוגעים בקביעת העבירה כעבירה מינהלית והאמצעי החלופי.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי