הצעת חוק הריסת בתי מחבלים, התשפ"ה-2024

מדינת ישראל מתמודדת עם טרור רצחני מיום הקמתה שגובה מחירים קשים בגוף ובנפש. פיגועי הטרור שחווה מדינת ישראל, הן בזמן מלחמה והן בזמן שגרה, מחד גיסא פוגעים קשות בביטחונה ובחוסנה, ומאידך גיסא פוגעים בזכותם של אזרחיה המדינה ותושביה לביטחון, לשלמות הגוף ולכבוד. דומה שגם תקופות מאסר ממושכות שנגזרות על המחבלים אינן משיגות את התוצאה הרצויה במיגור תופעת פיגועי הטרור, ועל כן יש צורך בנקיטת צעדים נוספים על מנת לצמצם את פיגועי הטרור למינימום האפשרי. תוצאות פיגועי הטרור הקטלניים שיוצאים משטחי יהודה והשומרון ועזה ולעיתים גם משטח מדינת ישראל מוכיחים כי במקרים רבים הם אף קטלניים יותר מבחינת הנזק לחיי אדם מאשר מאות טילים בליסטיים אשר נורים ממדינה רחוקה. על כן, הריסת בתי מחבלים הינו צעד משמעותי וחשוב שיאפשר לחזק את ביטחון המדינה וביטחונם של אזרחיה. גם רכיב הזמן לאחר מעשה הטרור הינו בעל חשיבות אדירה, מכיוון שהריסת בית המחבל זמן קצר לאחר מעשה הטרור היא בעלת תכליות ביטחוניות, ביטחוניות-לאומיות, הרתעתיות או עונשיות חשובות אשר ביכולתן להשפיע על המחבלים הפוטנציאליים ולחסוך בחיי אדם רבים. עיכוב בהריסת בית מחבל עשוי להחליש אפקט זה וליצור גל של "פיגועי חיקוי" אשר עשויים להוביל להתדרדרות ביטחונית קשה ולאובדן של חיי אדם רבים ואף לגרום לעידוד וחיזוק המחבל עצמו בזמן החקירה והמאסר באופן שיפגע בתכליות החקירה והמאסר. לפיכך, בסעיף 2 מוצע לאפשר לשר לביטחון לאומי להורות על הריסת בית מחבל אם קיים צורך ביטחוני, צורך ביטחוני-לאומי, צורך הרתעתי או צורך עונשי. עוד מוצע, בסעיף 3, לקבוע כי ככל שבית המחבל נכלל כחלק ממבנה, יורה השר על הריסת המבנה כולו, אלא אם מצא כי מתקיימות נסיבות המצדיקות את הריסתו של חלק מהמבנה. כמו כן, מוצע בסעיף 4 לחייב החלטה כאמור לאחר שימוע, ובסעיף 5 מוצע לאפשר לערער בזכות על החלטת השר לפני בית המשפט לעניינים מינהליים, והכל תחת סדרי דין מיוחדים שיאפשרו להרוס את הבתים תוך מתן חשיבות לרכיב הזמן יחד עם שמירה על זכותו של המערער להישמע בבית המשפט וזכותו של הציבור ושל אזרחי המדינה כיחידים לביטחון, לשלמות הגוף ולכבוד. בסעיף 6 מוצע להגביל את ההליכים המשפטיים בקשר להחלטה מכוח הצעת החוק רק למי שנפגע מההחלטה באופן ישיר, ולא לכל עותר ציבורי. בסעיף 7 מוצע כי ההוראות שבהצעת החוק יחולו הן בשטחי מדינת ישראל והן ביהודה והשומרון, לרבות שטחי המועצה הפלסטינית, וזאת עקב העובדה שמחבלים רבים שביצעו פיגועים התגוררו הן בשטחי מדינת ישראל והן בשטחי יהודה והשומרון. בסעיף 8 מוצע לאפשר לשר להתקין תקנות לצורך ביצוע ההוראות בהצעת החוק, ובסעיף 9 מובהר כי החלטה על הריסת בתי מחבלים מכוח הצעת החוק אינה החלטה מכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, וכי ההסדר הקבוע בהצעת החוק אינו בא כדי לגרוע מתקנה 119 או לשנות אותה או לפגוע בתוקפה או לפגוע בכל דרך באפשרות להחליט על הריסת בית מחבל מכוח הוראות תקנה 119. בנוסף מוצע בסעיף 9 כי מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין לא יעביר תחת שרביט הביקורת השיפוטית את עצם סבירות או מידתיות ההחלטה להרוס בית מחבל הניתנת בהתאם להצעת החוק או על פי תקנה 119, וזאת על מנת ששניהם יישארו ככלים לצורך שמירה על ביטחונה של מדינת ישראל ושל אזרחיה וכפרטים, ולצורך שמירה על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי