הצעת חוק-יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל

מדינת ישראל מתמודדת בשני העשורים האחרונים עם גלי הגירה והסתננות בלתי פוסקים. ואולם, על אף שמדובר בבעיה בקנה מידה רחב, ובמדיניות שראוי שתשורטט על ידי הכנסת, עד היום טרם חוקק חוק הכולל בתוכו את מדיניות מדינת ישראל בנוגע להגירה ולכניסה אליה, וכן בנוגע להסדרת המעמד של תושבים ואזרחים בישראל. בנוסף, בהיעדר הסדר של קבע הרואה לנגד עיניו את דמותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, נקבעות הוראות שעה על ידי המחוקק ונקבעים הסדרים על ידי בתי הדין לעררים, בית המשפט לעניינים מנהליים ובית המשפט העליון בשיטה של נטילת סמכויות "זוחלת" משרי הפנים ומנבחרי הציבור. הצעת חוק-יסוד זו קובעת קווים כללים בנוגע לכניסה לישראל, לקבלת מעמד בישראל, להרחקה מישראל וכן לשלילת אזרחותו של תושב או אזרח ישראלי. בסעיפים 1-2 מוצע לקבוע את עקרונות היסוד של החוק ומטרותיו. הסעיפים קובעים כי מדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי, ובה יממש את זכותו להגדרה עצמית. בסעיף 3 מוצע לקבוע כי אם תיווצר סתירה בין הוראות חוק, לרבות חוק-יסוד, לבין הוראות חוק-יסוד זה, יחולו הוראות חוק-יסוד זה, אלא אם נאמר בחוק או בחוק היסוד במפורש שתקפו הוא על אף האמור בחוק-יסוד זה. בסעיף 4 מוצע לקבוע כי קבלת מעמד בישראל תהיה מכוח חוק, כי תיקבע מכסה שנתית של מקבלי מעמד בישראל, וכי הסתננות לישראל שלא כדין או שהייה שלא כדין, תהווה חסם מפני קבלת מעמד בישראל, וזאת ככל שמדובר בשהות של למעלה משלושה חודשים בגבולות הארץ. ההוראות האמורות לא יחולו על מי שזכאים לעלות לישראל מכוח חוק השבות. בסעיף 5 מוצע לקבוע כי הוראות הכניסה לישראל ייקבעו בחוק, וכן כי מי שאינו אזרח או תושב ישראל אינו רשאי לפנות לבית המשפט כדי שיכריע בעניין כניסתו לישראל. רק תושב או אזרח יוכל לפנות לבית המשפט בעניין אדם אחר המבקש להיכנס, אולם בית המשפט ייתן סעד רק אם יקבע שאכן יש לתת מעמד לאדם הנידון. גם הגבלות אלו לא יחולו על מי שזכאי לעלות ארצה על פי חוק השבות. בסעיף 6 מוצע לקבוע כי הוראות לעניין מניעת כניסה לישראל ייקבעו בחוק. בנוסף, מוצע כי הממשלה באישור הכנסת תהא רשאית לקבוע כי אזרחים או תושבים של מדינות או אזורים מסוימים לא יוכלו לקבל מעמד או היתר שהייה בישראל. בסעיף 7 מוצע לקבוע כי המדינה תרחיק אל מחוץ לגבולותיה שוהים בלתי חוקיים שנכנסו אליה בניגוד לחוק. עוד מוצע כי המדינה תעודד עזיבה של שוהים בלי חוקיים שאינה יכולה להרחיקם באמצעות הסדרים שייקבעו בחוק. חוקים למטרה זו יוכלו לקבוע, בין היתר, כי: שוהים בלתי חוקיים יוחזקו במשמורת לכל תקופת שהותם בישראל; תנועתם של שוהים בלתי חוקיים תוגבל לאזורים או זמנים מסוימים; הגבלות לשוהים בלתי חוקיים בעניין תעסוקה באזורים, בתחומים או בתנאים מסוימים; החזקה על ידי המדינה של כספים המגיעים לידיו של השוהה הבלתי חוקי שיוחזרו לו רק כאשר יעזוב את המדינה; וכן כל הוראה המונעת משוהה בלתי חוקי לקבל שירותים שלהם זכאי בעל מעמד קבוע. בסעיף 8 מוצע לקבוע כי הכנסת תהא רשאית לקבוע חוקים שיסדירו תנאים לשלילת תושבות ואזרחות ישראלית, בהתאם לתנאים שייקבעו בחוק. בסעיף 9 מוצע לקבוע כי תקנות שעת חירום לא יוכלו לשנות או להגביל את הוראות חוק-יסוד זה. בסעיף 10 מוצע לקבוע כי לא ניתן יהיה לשנות את האמור בחוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שהתקבל ברוב חברי כנסת. בסעיף 11 מוצע לקבוע כי כל חוק או הוראת מנהל שעוסקים בנושאים המוסדרים בחוק היסוד המוצע, והמצויים בתוקף במועד חקיקתו, ייחשבו כעומדים בהוראות חוק-יסוד זה. כמו כן, מוצע לקבוע כי עד שתיקבע מכסה שנתית של מקבלי מעמד בישראל, ייתנו מעמד רק במקרים מיוחדים שייקבעו בחוק. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1568/24) ועל ידי חבר הכנסת שמחה רוטמן (פ/3315/24). הצעת החוק זהה לפ/3315/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי