הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ה-2025

שוק הקנאביס למטרות רפואיות בישראל גדל והתרחב במידה ניכרת בשנים האחרונות. כיום בישראל עשרות אלפי מטופלים משתמשים בקנאביס למטרות רפואיות להקלה ולטיפול במגוון רחב של בעיות רפואיות. במקביל התפתחה תעשייה מגוונת, המעסיקה עובדים רבים, של חוות לגידול קנאביס ומפעלים לייצור מוצרי קנאביס. כדי לפעול להסדרת התחום, בשנים האחרונות התקבלו כמה החלטות ממשלה בנושא (החלטת הממשלה 3609 מיום ז' באב התשע"א (7 באוגוסט 2011), החלטת הממשלה מס' 1050 מיום י"ב בטבת התשע"ד (15 בדצמבר 2013) והחלטת הממשלה מס' 1587 מיום ט"ז בשבט התשע"ז (26 בינוי 2016)), ובעקבותיהן נכנסה לתוקף בשנת 2019 "הרפורמה בקנאביס רפואי". במסגרת הרפורמה אימץ משרד הבריאות שורה של תווי תקן, קווים ועקרונות מנחים כיצד יש לפעול בכל חוליה בשרשרת הייצור של הקנאביס, החל מגידול, דרך אחסון, אבטחה וייצור וכלה בהפצה ומכירה. כל התחומים וכל ההוראות הוסדרו בנהלים פנימיים של משרד הבריאות. הרפורמה בקנאביס רפואי הובילה לקשיים רבים ומהותיים אצל המטופלים, הרופאים והתעשייה, ובהם עלייה ניכרת במחיר לצרכן של הקנאביס למטרות רפואיות, קושי לשמור על רצף טיפולי, פגיעה באיכות המוצרים ואסדרה כבדה ומעורפלת המקשה על כל הנוגעים בדבר. רופאים נמנעו מהפניית מטופלים לטיפול בקנאביס, חוקרים נמנעו מעריכת מחקרים מדעיים בתחום ומגדלים ויצרנים התקשו לייצא קנאביס אל מחוץ לישראל. מלבד הקשיים שגרמה הרפורמה עצמה, אי־הסדרתה בחקיקה עוררה גם היא קושי: הנהלים שונו תדיר על ידי משרד הבריאות ללא ביקורת פרלמנטרית, וכל העוסקים בתחום התקשו להבין וליישם את כלל הדרישות המורכבות והמסועפות. הצעת החוק נועדה להסדיר בחקיקה ראשית את העיסוק בקנאביס למטרות רפואיות, ובכלל זה את כל השלבים בשרשרת הגידול והייצור של קנאביס למטרות האלה, הפיקוח והבקרה על איכות הקנאביס, להבטיח מחקר מדעי מעמיק בקנאביס ולתרום להפחתת מחירים ולפתיחת השוק לייצוא. כל אלה נועדו לאפשר למטופלים מקור אספקה ראוי של קנאביס למטרות רפואיות, תוך שמירה על ביטחון הציבור ומניעת זליגתו של הסם שלא למטרות רפואיות. מטרת הצעת החוק היא להטמיע באסדרה הקיימת תיקונים הכרחיים להקלת המצוקה בתחום זה, שפוגעת הן בזמינות ובאיכות הטיפול בקנאביס הרפואי לנזקקים לו והן בעסקים, הסובלים מאסדרה משתנה תדיר, מחסמים רבים ומשוק לא יציב. סעיפים1 ו־2מוצע לקבוע את מטרת החוק כאמור ואת ההגדרות שבהן נעשה שימוש, ובהן "מוצר קנאביס" ו"קנאביס". קנאביס מוגדר כקנבוס כהגדרתו בתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973 (להלן – פקודת הסמים המסוכנים), המשמש לצרכים רפואיים ולמחקר; מוצר קנאביס הוא מוצר המיועד לשימוש רפואי ומכיל קנאביס שמשרד הבריאות אישר להפצה ולשימוש, ולמעט תכשיר כהגדרתו בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981. סעיף 3מוצע לקבוע כי כל עיסוק בקנאביס למטרות רפואיות יהיה טעון רישיון, וזה יינתן לפי הוראות פקודת הסמים המסוכנים ולפי הוראות חוק זה, לפי העניין. עוד מוצע כי הגבלה כמותית לעיסוק בקנאביס תיקבע ברישיון על פי בקשת בעל הרישיון, למעט במקרים חריגים שבהם יוכל המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד שהוא יסמיך לעניין זה (להלן – המנהל) לקבוע כמות אחרת, ובלבד שינמק בכתב את החלטתו. סעיף 4מוצע כי על כל רישיון עיסוק בקנאביס למטרות רפואיות יחולו תנאים המפורטים בתוספת השנייה, לפי העניין. בתוספת השנייה מפורטים תנאי סף אשר בהתקיימם יינתן למבקש אישור ראשוני, ועל פיו הוא יוכל להתחיל לפעול לשם מילוי אחר התנאים לקבלת רישיון. לאחר שימלא גם אחר תנאים נוספים המפורטים בתוספת השנייה, יינתן למבקש רישיון קבוע. בין היתר מוצע לקבוע כי כל מבקש רישיון לעיסוק בקנאביס יהיה אזרח ישראלי מעל גיל 25 או תאגיד הרשום בישראל. סעיף 5מוצע לקבוע תקופות תוקף מזעריות לרישיון לעיסוק בקנאביס למטרות רפואיות, כדי לצמצם את האסדרה המוטלת על בעל הרישיון. מוצע כי בשלב הראשון הרישיון יינתן לתקופה של שנה לכל היותר, שתהווה מעין תקופת ניסיון. המנהל רשאי להאריך את תוקף הרישיון בתקופה נוספת של שנה לכל היותר בנסיבות שיראה לנכון. ככל שבעל הרישיון ימלא אחר דרישות החוק, יינתן לו בשלב השני רישיון לתקופה שלא תפחת משלוש שנים. סעיף 6מוצע לאסור במפורש מתן רישיון לגידול קנאביס למטרות רפואיות לשימוש עצמי. העיסוק בקנאביס למטרות רפואיות יהיה לבעלי רישיון בלבד ולמטרות עסקיות. סעיף 7מוצע להסדיר את אופן הגידול והייצור של קנאביס למטרות רפואיות כך שייעשה בהתאם לנוהלי משרד הבריאות המפורטים בתוספת הראשונה ומסדירים את אופן הגידול, הייצור, האבטחה, הרישיונות והייבוא, לפי העניין. סעיף 8מוצע להבהיר כי הוראות החוק אינן פוטרות מקבלת היתר הנדרש על פי דין למבנים, קיימים או מתוכננים, המיועדים להיות אתרי גידול קנאביס למטרות רפואיות, לרבות עמידה בדרישות לפי חוק התכנון והבנייה. סעיפים 9 ו־10מוצע לקבוע את תנאי האיכות הכלליים של קנאביס למטרות רפואיות. מוצע כי הדברה של קנאביס למטרות רפואיות תיעשה בהתאם להוראות הקבועות כיום בתקנות הגנת הצומח (קיום הוראות תווית אריזה), התשל"ז–1977. אומנם עד כה טרם הוגשו בקשות לרישוי חומרי הדברה ייעודיים לצמח הקנאביס, אך משרד החקלאות ופיתוח הכפר פרסם חוברת בעניין הדברת נגעים בגידול קנאביס ובה קבע רשימה של חומרי הדברה שיותרו לשימוש בקנאביס, ומשרד הבריאות אישר רשימה זו. עוד מוצע לקבוע כי בגידול של קנאביס למטרות רפואיות לא יוגבל ריכוז החומרים הפעילים, ואילו בתהליך הייצור של מוצר קנאביס למטרות רפואיות ריכוז החומרים הפעילים יוגבל לפי הוראות התוספת השלישית, ובה מוצע לקבוע כי רמת החומר הפסיכו־אקטיבי העיקרי בקנאביס, טטראהידרוקנאבינול (להלן – THC), תהיה מוגבלת. סעיפים 11 ו־12מוצע לקבוע כי מוצר קנאביס למטרות רפואיות יעבור בדיקות מעבדה כדי לוודא רמה תקינה של שאריות חומרים בהתאם להוראות שר הבריאות ובהתאם לתקינה בין־לאומית. אם המוצר אינו עומד ברמה שתיקבע לעניין שאריות חומרים מיקרוביאליים, תעבור האצווה הליך הקרנה; אם רמת חומרי ההדברה, הזיהומים או המתכות הכבדות במוצר אינה עומדת ברף שייקבע, תעבור האצווה הליך השמדה. הליך ההשמדה ייעשה בהתאם להוראות שיקבע שר הבריאות, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת (להלן – ועדת הבריאות). סעיפים 13 עד 15מוצע להטיל על בעל רישיון קנאביס חובות דיווח שמטרתן להבטיח את איכות המוצרים וכן רצף טיפולי למטופלים. מוצע לקבוע כי בעל רישיון ידווח למנהל על כל פגם איכות העלול לפגוע בבריאות הציבור בהליך הגידול או הייצור של הקנאביס, והמנהל יורה לבעל הרישיון אם עליו להודיע על כך לציבור ואם כן – כיצד. כמו כן מוצע לקבוע כי אם בעל רישיון לייצור, גידול, ייבוא או שיווק של קנאביס קיבל דיווח מאדם על תופעות לוואי חריגות או על תופעות חריגות אחרות בעקבות שימוש במוצר קנאביס, יהיה עליו לדווח על כך למנהל בתוך 24 שעות ולנקוט את האמצעים שיורה לו המנהל. כמו כן, כדי לשמור על רצף טיפולי למטופלים בקנאביס למטרות רפואיות, מוצע לחייב מייבא, מגדל או יצרן של קנאביס למטרות רפואיות להודיע למנהל שמונה חודשים לפחות לפני הפסקת הייבוא, הגידול או הייצור של מוצר קנאביס בפועל ולפרסם על כך הודעה לציבור בהתאם להנחיות המנהל. פרק זמן זה נועד לאפשר למטופלים להיערך מראש לאי־זמינות מוצר שהם רגילים לצרוך. סעיף 16מוצע לקבוע כי אריזה של קנאביס תיעשה בתנאים נאותים, בהתאם לנוהלי משרד הבריאות המפורטים בתוספת הראשונה. האריזה הסופית של המוצר תיעשה באתר ייצור, שלא כמו אריזה זמנית של תוצרת חקלאית שיכול שתיעשה גם באתרי הגידול. סעיפים 17 עד 20מוצע לקבוע הוראות לעניין סימון מוצר קנאביס למטרות רפואיות והרכב החומרים במוצר. מוצע לקבוע כי אריזת המוצר תשקף את המינון של החומר הפעיל במוצר כך שמוצרי קנאביס המכילים מינונים שונים של ריכוז חומר פעיל ימותגו וישווקו באופן שונה זה מזה כדי למנוע הטעיה של הצרכנים. על גבי האריזה יצוינו באופן מדויק כמה פרטים המפורטים בתוספת הרביעית, ובכלל זה פירוט הגנטיקה של הקנאביס, ריכוז החומרים והימצאותם של אלרגנים. עוד יופיע על גבי האריזה קוד QR לסריקה אשר יפנה לתעודת האצווה באתר היצרן, ובה יפורטו בין היתר תאריך הקציר של הקנאביס, תאריך ייצור המוצר וסוג ההדברה. במקום בולט על גבי האריזה יצוין התאריך האחרון לשימוש במוצר בהתאם להוראות שיקבע שר הבריאות באישור ועדת הבריאות – שישה חודשים לפחות מיום אריזתו או מועד מאוחר יותר שיקבע המנהל לאחר שהוכחה עמידות המוצר בבדיקות שיקבע. לכל מוצר קנאביס יצורף עלון לצרכן לפי הוראות שיקבע המנהל. סעיף 21כדי להקל על המטופלים את השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, מוצע לעבור ממשטר של רישיונות לשימוש בקנאביס כנהוג היום לשימוש במרשמים למוצרי קנאביס שירשמו רופאים. מוצע לקבוע כי רופא מומחה, למעט מומחה ברפואת משפחה או ברפואת ילדים, שעבר קורס קנאביס במסגרת לימודי הרפואה שלו או קורס קנאביס שהמנהל הכיר בו כמפורט בתוספת החמישית, יוכל לרשום מרשם לקנאביס במסגרת עבודתו בקופת חולים או בבית חולים ציבורי. מוצע לקבוע כי מרשם יירשם על ידי רופא מומחה שעיסוקו הוא באחת מההתוויות שקבע משרד הבריאות בנהלים עבור מטופלים שלאור אמות המידה של המנהל הוכחה עבורם יעילות השימוש בקנאביס למטרות רפואיות. הרופא המומחה כאמור יוכל לחרוג מאמות המידה של המנהל ולרשום קנאביס גם למטופלים שאינם נכללים בגדר ההתוויות של משרד הבריאות, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי ומטעמים שיירשמו. המרשם יהיה מרשם דיגיטלי פתוח ויתועד במערכת הממוחשבת של הרופאים ובתי המרקחת, כדי למנוע שימוש כפול במרשמים לקנאביס וזיוף מרשמים. כמו כן, מוצע לקבוע כי אם רופא מומחה החליט שלא לרשום קנאביס למטופל שביקש זאת, יהיה עליו לתעד את החלטתו בתיק הרפואי של המטופל, כדי למנוע ניסיונות לפנות לרופא אחר, שאינו יודע שהבקשה סורבה, לשם קבלת מרשם לטיפול בקנאביס. עוד מוצע, כדי להקל על המטופלים בשמירה על הרצף הטיפולי, לאפשר גם לרופאים מומחים ברפואת משפחה או ברפואת ילדים שלא מתקיימים בהם התנאים האמורים לרשום מרשם המשך לקנאביס למטרות רפואיות, אם הוא נרשם בהתאם לטיפול שנתן רופא מומחה, ובלבד שיירשם לתקופות מוגבלות שאינן עולות במצטבר על שלוש שנים. כך, בתום שלוש שנים לכל היותר יראה המטופל רופא מומחה, וזה יבחן את המשך הטיפול בו בקנאביס. כדי לסייע למטופלים, מוצע לקבוע כי קופות החולים יקימו מוקד טלפוני שבו יינתנו מענה והדרכה למטופלים על ידי רופאים, אחים או רוקחים שעברו הכשרה מתאימה. סעיפים 22 ו־23 מוצע לקבוע כי תוקם ועדה רפואית להתוויות שתמליץ לשר הבריאות על שינוי אמות המידה להתוויות הטיפול הרפואי בקנאביס למטרות רפואיות. הוועדה תורכב מחמישה חברים – שלושה עובדי משרד הבריאות ושני רופאים מומחים. כמו כן, כל קופת חולים תקים ועדת חריגים שתפקידה לאשר לרופא מומחה לרשום מרשם למוצר קנאביס למטרות רפואיות אף במקרים שאינם בגדר אמות המידה שקבע שר הבריאות בעניין. סעיף 24כדי למנוע זיופי מרשמים או שימוש חוזר באותו מרשם, מוצע לקבוע כי ניפוק מוצר קנאביס למטרות רפואיות ייעשה בידי רוקח, בכל בית מרקחת בעל רישיון ובכפוף להצגת מרשם דיגיטלי פתוח. לאחר ניפוק המוצר, הרוקח יציין זאת במערכת באופן שלא יאפשר שימוש נוסף באותו מרשם. סעיף 25מוצע לקבוע כי אוצר המדינה יממן את הטיפול בקנאביס למטרות רפואיות עבור ילדים חולי אפילפסיה עד גיל 12. בשלב זה בשל שיקולי עלות תקציבית מוצע לממן את הטיפול לקבוצה זו בלבד. בהמשך מוצע לבחון הרחבה לקבוצות מטופלים נוספות, וכן מוצע לבחון החלה של מנגנון פיקוח מתאים על מחירים. סעיף 26בשל קשיים תקציביים הצעת החוק מוגבלת בשלב זה ואינה כוללת מעבר ממשטר של רישיונות לשימוש במרשמים לעניין מטופלים בתחום הכאב הסובלים מכאב נוירופתי, מטופלים בגירים הסובלים מפוסט־טראומה בתחום הפסיכיאטריה ומטופלים שצורכים קנאביס למטרות רפואיות מסיבות חריגות שאינן נכללות באחת ההתוויות של משרד הבריאות. עניין זה ייבחן בעתיד על מנת לאפשר שימוש במרשמים עבור כלל המטופלים. סעיף 27לשם מניעת זליגת קנאביס לשוק למטרות שאינן רפואיות, מוצע להסמיך את השר לביטחון הפנים לקבוע הוראות בעניין אבטחת הקנאביס, באישור הוועדה לביטחון הפנים של הכנסת. סעיף 28כדי להקל את ביצועם של מחקרים בקנאביס למטרות רפואיות, מוצע לקבוע כי עורך המחקר יידרש להיות בעל רישיון לעריכת מחקר שייתן לו המנהל. לשם כך יידרש עורך המחקר, כמפורט בתוספת הראשונה, להחזיק במקום ובמכשור מתאימים שאישר המנהל לעריכת מחקר בתחום הקנאביס. כמו כן, עליו להיות בעל ניסיון בעריכת שני מחקרים לפחות בתחום הקנאביס או להיות בעל רישיון לעיסוק בקנאביס למטרות רפואיות. מלבד הרישיון, יידרש עורך המחקר לאישורים המקובלים בביצוע מחקרים רפואיים: למחקר הכולל ניסוי רפואי בבני אדם יידרש אישור ועדת הלסינקי, ולמחקר הכולל ניסוי בבעלי חיים יהיה עליו לעמוד בהוראות חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד–1994. יודגש כי מוצע לבטל את הדרישה הקיימת לאישורים למחקרים בתחום ממשרד הבריאות. סעיפים 29 ו־30מוצע להסדיר את בדיקות המעבדה שיבוצעובקנאביס למטרות רפואיות. ראשית, מוצע לקבוע כי מעבדה שתבצע בדיקות כאמור תהיה בעלת הסמכה ורישיון מאת הרשות הלאומית להסמכת מעבדות לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז–1997. מעבדה שתבצע בדיקות לעניין הימצאות שאריות חומרי הדברה תידרש לקבל אישור ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר. שנית, מוצע כי בדיקות של קנאביס למטרות רפואיות יתבצעו בסיום הגידול, לאחר העיבוד וטרם האריזה ולשם בדיקת הרכב המוצר, בהתאם לתוספת השישית. סעיף 31כיום, אישור עובדים אצל בעלי רישיון בתחום הקנאביס נעשה כחלק מהרישיון של בעל הרישיון, ולכן כל עובד ועובד נדרש לעבור הליך אישור ארוך ומורכב במסגרת מתן הרישיון. כדי לפשט את ההליכים מוצע לקבוע כי לשם אישור העובדים יידרש בעל רישיון רק לקבל אישור מהמשטרה בדבר הערכת מסוכנות של העובד. במסגרת הערכת המסוכנת תבחן המשטרה אם אין מניעה להעסקת העובד מטעמים של שלום הציבור וביטחונו. מוצע לקבוע את הזמנים המרביים להליך זה ולהוצאת אישור המשטרה להעסקת העובדים. מוצע כי כל בעל רישיון ימנה מטעמו גורם מרכז, שפרטיו יועברו למנהל, והוא יהיה הגורם האחראי לקבלת אישורי המשטרה. לשם קבלת האישור, יפנה הגורם המרכז למנהל לכל היותר אחת לחודש, ויצרף לפנייה פרטים מזהים של העובדים שהעסקתם מתבקשת. מוצע לקבוע פרקי זמן קצרים להליך הבדיקה (חמישה ימים מיום קבלת פרטי העובד לפניית המנהל למשטרה ו־14 ימים לתשובת המשטרה, למעט במקרים חריגים, שבהם תשובתה תימסר בתוך 45 ימים). תגובת המשטרה על הבקשה להעסיק עובד תימסר בין שהיא מתנגדת למינוי ובין שאינה מתנגדת. ככל שהמשטרה אינה מתנגדת להעסקה, האישור יהיה תקף לשנה לכל הפחות, אלא אם כן התקבל לגבי העובד מידע חדש שיש בו כדי למנוע את המשך העסקתו והמשטרה הודיעה על כך למנהל. מוצע לקבוע כי עובד יוכל לעבור בין מעסיקים בעלי רישיון ללא צורך באישור משטרה חדש כל עוד אישורו תקף. הגורם המרכז יעביר למנהל אחת לשלושה חודשים רשימה של כל העובדים שקיבלו אישור משטרה, וכן יעדכן אותו בדבר כל גריעה או הוספה של עובד לרשימה. סעיפים 32 ו־33כדי להקל על ייצוא קנאביס מחוץ לישראל, מוצע לקבוע כי בעל רישיון שמעוניין לגדל ולייצר קנאביס המיועד לייצוא בלבד לא יידרש לעמוד בתקן הייצור הישראלי (IMC–GMP), שאיננו נדרש במדינות מסוימות. עוד מוצע לקבוע כי מי שהוא כבר בעל רישיון לעיסוק בקנאביס למטרות רפואיות יוכל לקבל היתר ייצוא לאחר שימסור למנהל שני מסמכים בלבד: הצהרה על כוונתו לייצא קנאביס למטרות רפואיות בהתאם לנוהל שייקבע; היתר ייבוא שנתנה לו הרשות המוסמכת במדינת היעד או מי מטעמה. כדי למנוע פגיעה בקנאביס שמופץ בישראל, שנדרש כאמור שיעמוד בתקנים הישראליים, מוצע לקבוע כי ייצור או גידול של קנאביס שאינו עומד בתקינה הישראלית ייעשה בהפרדה תהליכית ולא תותר הפצתו בישראל. לשם עמידה בהוראות האמנה הבין־לאומית לסמים מסוכנים, מוצע להסמיך את שר הבריאות לקבוע הוראות לעניין פיקוח ובקרה על הליך ייצוא הקנאביס, מגידולו ועד לשינועו לנמל. סעיף 34מוצע לבצע התאמות בפקודת הסמים המסוכנים שנדרשות בשל ההסדר המוצע, ובפרט בפרק ג'1 לפקודה, שעניינו עיסוק בקנבוס לצרכים רפואיים ולמחקר. מוצע לקבוע שעובד לא יידרש להיות בעל רישיון לעסוק בקנאביס לפי הפקודה, ויחולו עליו הוראות ההסדר המוצע לעניין אישור המשטרה בדבר הערכת מסוכנות. לעניין בדיקת מסוכנות, מוצע לקבוע כי מבקש רישיון לעיסוק יידרש לקבל אישור, ואם הוא תאגיד, האישור יינתן גם לגבי בעל עניין או נושא משרה בו. עוד מוצע לקבוע כי אם יחול שינוי בתנאי הרישיון שמחייב בחינה מחודשת של אישורים כאמור, יפנה המנהל לקבלת המלצה חדשה, והיא תכלול רק את הפרטים החדשים. עוד מוצע להעביר את הקנאביס ואת החומר הפעיל בו (THC) מחלק א' של הפקודה לחלק ב', כדי לכלול אותו בסוגי החומרים שרופא רשאי לרשום במרשם רפואי למטופל. סעיף 35מוצע להסמיך את שר הבריאות להתקין תקנות לביצוע ההסדר המוצע ולשנות את התוספות לחוק. לשינוי התוספות, פרט לתוספת השישית, יידרש אישור של ועדת הבריאות. לעניין התוספת הרביעית, גריעת הוראה ממנה לא תהיה טעונה אישור של ועדת הבריאות, אך שינוי או הוספה של הוראה יהיו טעונים אישור כאמור, והם ייכנסו לתוקפם רק בחלוף שישה חודשים ממועד פרסומם. סעיף 36מוצע לקבוע כי תחילתו של ההסדר המוצע תהיה שישה חודשים מיום פרסומו, וכי הוראות ונהלים בתחום הקנאביס למטרות רפואיות שהיו בתוקף ערב יום התחילה יעמדו בתוקפם עד להתקנת התקנות המתחייבות לפי הצעת החוק. כמו כן מוצע כי תקנות ראשונות לפי הסעיפים האמורים יובאו לאישור ועדת הבריאות עד תום שנה מיום פרסומו של חוק זה. סעיף 37כהוראת מעבר, מוצע לקבוע כי רישיון לעיסוק בקנאביס למטרות רפואיות שניתן לפני כניסת ההסדר המוצע לתוקף יעמוד בתוקפו לתקופה של שישה חודשים או עד תום תוקפו, לפי המאוחר, למעט במקרים שבהם יפעיל המנהל את סמכותו לבטל רישיון או להאריך את תוקפו בהתאם להוראות פקודת הסמים המסוכנים.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי