הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (פרק הזמן המרבי למתן שירות מקדים לפריקת מטען מאוניות), התשפ"ג-2023

עיכוב מיותר של אונייה הפורקת מטענים בנמלי ישראל משית על המשק הישראלי עלות יומית בסדר גודל של עשרות אלפי שקלים חדשים לאונייה, המושפעת מגודלה, מההסכם עם בעליה, ומהמצב השורר בשוק התובלה הימית העולמי באותה עת. העיכובים המיותרים מתרחשים מרגע הגעת אונייה לתחום נמל ועד לסיום פריקתה, אולם בדרך כלל עיקרם מתרחש קודם לתחילת פריקת האונייה. הקצאת תשתיות לא יעילה ופעילות מפלה של נמלי הים בתחומי הפריקה השונים, משיתה על יבואני המטענים, על משקי הבית ועל המשק הלאומי בכללותו עלויות מיותרות בסדרי גודל מוערכים של מאות מיליוני שקלים חדשים בשנה. עלויות מצטברות אלה אינן חוזרות בהכרח אל המשק הלאומי בתחום פעילות אחר, כפי שניתן היה אולי לצפות בשל שיווי משקל בין תחומי הפעילות השונים בנמלים (כך שהפסדם של חלק מהפרטים במשק הוא הרווח של הפרטים האחרים). עלויות אלו בשל הפעילות הלא יעילה, ובכלל זה דמי העיכוב המשולמים לאוניות על המתנת היתר עד לסיום פריקתן ושילוחן לים, משולמים לנותני שירות זרים, דהיינו ניתן לראות בהם כספים ה"נזרקים לים". לפי הגישה המקובלת בנמלי הים המודרניים בעולם, לצורך האצת הפעילות הכלכלית, הגברת היעילות ומניעת הפסדי סתם למשקים הלאומיים השונים, יש לבטל או לכל הפחות לצמצם את זמני המתנת האוניות עד לפריקתן ברציפי הנמלים, ולהבטיח ככל הניתן את היעד לפיו האוניות הפורקות תיכנסנה לרציפי הפריקה מיד עם הגעתן לנמלים, בבחינת "ימתין רציף הפריקה לאונייה ולא תמתין האונייה לרציף הפריקה". הדברים נכונים לעולם המודרני ונכונים כמובן לישראל. הצעת החוק נועדה לצמצם ובעתיד אף להביא לביטול זמני ההמתנה של אוניות בנמלים, לחסוך עלויות יתר משמעותיות למשק הלאומי ולפרטיו ולמנוע פעילות מפלה בין המשתמשים השונים של נמלי הים. לפיכך, מוצע לקבוע פרק זמן מרבי של 72 שעות מרגע הגעת אונייה לתחום אחד הנמלים ועד להכנסתה לרציף התפעולי ותחילת פריקת מטענה בפועל. לפי המוצע, אם לא יעלה בידי נמל הים לעמוד בפרק הזמן שנקבע, דמי הניטול המושתים על החייבים בתשלומם לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996 (הקבועים היום בצו פיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי נמל), התש"ע-2010, וכפי שייקבעו בכל צו אחר שיתקן אותו), יופחתו בשים לב לגודל המטען ומשך האיחור בשעות. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר וקבוצת חברי הכנסת (פ/5564/20), על שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר (פ/425/21) ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת (פ/1998/23).

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי