הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 32) (הגברת האכיפה – ניכויים משכר עבודה), התשפ"ה–2025

מטרת הצעת חוק זו להתמודד עם תופעת הניכויים האסורים משכרם של עובדים ועובדות, ובעיקר קופאים וקופאיות, בניגוד לחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958. בשנים האחרונות הפכה לנפוצה תופעת ניכוי סכומים קטנים שלא כחוק משכרם של עובדים, בניגוד לדין, באצטלה של "חוסרים", "קנסות", "נזקים" וכיוצא באלה. למרות האיסור שקיים בחוק על ביצוע ניכויים מהשכר, התופעה מוכרת בענפים שונים (תחנות דלק, רשתות מזון, חנויות בגדים ועוד). לאור פערי הכוחות בין מעסיקים לעובדים, ולאור שליטת המעסיק על התשלום לעובדים, יש להגביר את ההרתעה כלפי מעסיקים מפני ניכויים אסורים ופגיעה בשכרם של העובדים. הצעת חוק זו תעניק לעובדים כלי נוסף לאכיפה אזרחית כדי להכווין התנהגותם של מעסיקים והגברת הציות לחוק. לפיכך מוצע, ראשית להבהיר כי משמעות המונח "חוב" בסעיף 25 היא סכום שאינו שנוי במחלוקת שנובע מהלוואה שניתנה לעובד או ממקדמה ששולמה לו, שנית לאפשר לבית הדין לעבודה לפסוק פיצויים לדוגמה, דהיינו פיצויים שאינם תלויים בנזק, בכל מקרה של ניכוי שלא כדין משכרו של העובד, ושלישית לקבוע כי אם העובד תובע את המעסיק בשל ניכוי שלא כדין משכרו, והמעסיק החייב במסירת תלוש שכר לעובדו, לא מסר תלוש שכר כאמור או שהניכוי אינו מופיע בתלוש השכר, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי הניכוי נעשה כדין.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי