12 בפברואר בשעה 13:49 · הצבעה אלקטרונית · לדחות את ההצעה
מתוקף תפקידה כרשות המחוקקת, אחראית הכנסת על קידום מדיניות ועל פיקוח על הרשות המבצעת. על מנת לממש תפקידים אלו בצורה מיטבית, ישנה חשיבות גבוהה לנגישות של חברי הכנסת לנתונים ולמידע, במיוחד כאשר זה נמצא במשרדי הממשלה. הצעת חוק זו מבקשת לעגן את חובת העברת המידע המקצועי ממשרדי הממשלה אל הכנסת, מה שיתרום לחיזוק מעמדה של הכנסת וההליך הדמוקרטי בישראל. תקנון הכנסת מגדיר זמנים למענה על שאילתות, אך בפועל שרים לרוב אינם עומדים בדרישות התקנון. לדוגמא, בכנסת העשרים ושלוש נשאלו 522 שאילתות רגילות, מתוכן נענו רק כמחצית (49%). זמן המענה הארוך או אי-המענה לשאילתות מחליש את כוחן ככלי פיקוח פרלמנטרי ולעיתים הופך את התשובות ללא רלוונטיות. ועדות הכנסת ראשיות לדרוש מידע ממשרדי הממשלה בהתאם לסעיף 21 לחוק-יסוד: הכנסת, סעיף 42(א) לחוק-יסוד: הממשלה וסעיף 123(ג) לתקנון הכנסת, אך חסרה בחקיקה סנקציה על עיכוב או השתהות במענה. כמו כן, לפי חוק הכנסת, התשנ"ד–1994, משרדי הממשלה מחויבים לספק למרכז המחקר והמידע של הכנסת מידע, מסמכים ודוחות "ללא דיחוי", אולם החוק אינו מגדיר את מסגרת הזמנים המדויקת בה מחויבים המשרדים לכך, ואף לא קובעות סנקציות למקרים בהם לא ניתן מענה כלל. לאור חוסרים אלו, פעמים רבות מרכז המחקר והמידע של הכנסת נתקל בקשיים בקבלת המידע המבוקש ממשרדי ממשלה, ובשל כך הוא מתקשה לתת מענה לבקשות חברי הכנסת והוועדות. היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, הדגישה את חשיבות הסוגיה במכתב ששלחה לחברי הכנסת ביום 22 ביוני 2023 לקראת דיון שהתקיים בוועדת הכנסת ביום 26 ביוני 2023 ובו כתבה: "חלק ממשרדי הממשלה המחזיקים מידע רב ונתונים הנדרשים לכנסת להבנת סוגיות שונות הקשורות במילוי תפקידה אינם משתפים פעולה עם בקשות מעין אלו ומקשים על עבודתה באופן ניכר". הצעת החוק מקנה לוועדת האתיקה של הכנסת את הסמכות להעניש שרים אשר אינם עונים על שאילתות לפי פרקי הזמן המוגדרים בתקנון הכנסת, או שאינם נותנים מענה לבקשות מידע שהועברו למשרדם מוועדות הכנסת או ממרכז המחקר והמידע של הכנסת בתוך שלושים ימים. שר יכול לבקש הארכה של שלושים ימים נוספים למתן מענה לבקשת מידע, ובתנאי שכתב ונימק למבקש המידע מדוע המענה מתעכב. יצוין כי קבועים בחקיקה סייגים למסירת מידע, בין היתר בסוגיות ביטחוניות. יחד עם זאת, גם כשחלים הסייגים, על השר להודיע על כך בהודעה מנומקת, ולמסור מידע מלא ככל שניתן. אמצעי הענישה המוצעים הם נזיפה, נזיפה חמורה או שלילת שכר, בסכום של לפחות 0.5% מהשכר החודשי של השר. בנוסף, מוצע כי ועדת האתיקה תתכנס לפחות 3 פעמים בכל כנס של הכנסת על מנת לוודא כי היא מבצעת מעקב רציף על המענה של שרים לבקשות מידע. חשוב לציין כי הצעת חוק זו אינה פוגעת בעבודתם של השרים, אלא מייצרת את השקיפות והיעילות הנדרשות.
דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי
הצבעה בכנסת
נתונים ממקור רשמי · אתר הכנסת