29 בינואר בשעה 15:22 · הצבעה אלקטרונית · לדחות את ההצעה
ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפה משולבת מרצועת עזה שכללה ירי טילים, ממרחב עוטף עזה ועד גוש דן וכן חדירת מחבלים ליישובי עוטף עזה ושדרות. בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית החליטה ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק יסוד הממשלה. כמו כן, צה"ל הכריז על מצב כוננות מלחמה, שר הביטחון הכריז על מצב מיוחד בעורף ובמדינה כולה וכן הוחלט על גיוס מילואים נרחב בנסיבות חירום, לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח–2008. פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, מסדיר את סוגיית התגמול המגיע לחיילי המילואים. לפי סעיף 276 לחוק האמור לגבי חייל מילואים שכיר מעסיקו משלם לו על חשבון התגמול המגיע לו את סכום השכר שהיה משולם לו אילולא יצא למילואים והוסיף לעבוד, וסעיף 283 לאותו חוק מחייב את המעסיק להמשיך לשלם בעד עובדו תשלומים לקופת גמל בסכומים שהוא נוהג להפריש בעד עובדו גם במהלך תקופת שירות המילואים. לפי סעיף 280 לחוק האמור, כאשר המעסיק יקבל מהמוסד לביטוח לאומי את סכום התגמול הוא יקבל למעשה החזר על הסכום ששילם לעובדו ויעביר את היתרה לעובד. ואולם המעסיק אינו זכאי להחזר בעד הסכומים שהוא חייב לשלם לקופת גמל כאמור. תשלום ההפרשות הסוציאליות עלול ליצור נטל משמעותי על המעסיק, ובפרט בעת שירות בנסיבות חירום. כדי למנוע פגיעה בתמריץ להעסיק חיילי מילואים מוצע כי כאשר שירות המילואים הוא בנסיבות חירום (צו 8) למשך תקופה של 30 ימים לפחות, ישלם המוסד לביטוח לאומי למעסיק, כתוספת לתגמול, שיפוי למעסיק על התשלומים ששילם לקופת גמל בעד העובד לתקופת שירות המילואים. הוראה זו תחול למשך תקופה של שנה מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר וקבוצת חברי הכנסת (פ/4142/25) ועל ידי חבר הכנסת יבגני סובה (פ/3414/25).
דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי
הצבעה בכנסת
נתונים ממקור רשמי · אתר הכנסת