הצעת חוק הרחבת לימודי הבסיס בחינוך שאינו ממלכתי (הוראת שעה), התשפ"ג-2023

מוסדות החינוך שאינם ממלכתיים אינם מחויבים בהוראת תכנית היסוד במלואה. תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד–1953 קובעות כי מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים יחויבו בהוראת תכנית היסוד בהיקף של 75% בלבד, ובהתאם – יתוקצבו לכל היותר בשיעור של 75% מתקן הבסיס של מוסד חינוך רשמי דומה. תקנות לימוד חובה (מתן הוראת פטור לגבי מוסד חינוך ותקצובו) (הוראת שעה), התשע"ח–2018, קובעות כי מוסדות פטור יתוקצבו בשיעור של 55% מתקן הבסיס למוסד רשמי, ויחויבו ללמד 55% מתכנית היסוד. בישיבות הקטנות ("מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים"), שהן למעשה מוסדות חינוך לבנים חרדיים בגילאי תיכון, לא מתקיימת השכלה כללית בכלל, והן מתוקצבות בשיעור של 60% מהתקציב למוסדות החינוך הממלכתי על פי חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח–2008. בפועל, גם תכנית היסוד הנלמדת במוסדות המוכש"רים והפטור, ובפרט במוסדות לבנים, בדרך כלל אינה כוללת את לימודי הבסיס במקצועות חיוניים כמו מתמטיקה ואנגלית, וכך בוגרי החינוך החרדי מסיימים את לימודיהם ללא המיומנויות הנדרשות ללימוד מקצוע ולהשתלבות במשק. המדינה משקיעה מאמצים וכספים רבים כדי להעניק לבוגרי החינוך החרדי את הכלים הדרושים להם להשתלבות בשוק התעסוקה, באמצעות תכניות להשלמת בגרויות, תכניות מותאמות באקדמיה וקורסים להכשרה מעשית, אך הניסיון מראה כי היכולת לרכוש את מיומנויות הבסיס בגילאים בוגרים היא מוגבלת במידה רבה. חוק זה נועד לעודד את מוסדות החינוך שאינם ממלכתיים להקנות לתלמידיהם את מיומנויות הבסיס בארבעה תחומי ליבה החשובים להשתלבות במשק מודרני: מתמטיקה, מדעים, השפה האנגלית ומיומנויות השפה העברית; זאת, באמצעות הטבה תקציבית, ומבלי לחייב לימוד תכנים שעשויים להתפרש כפגיעה באוטונומיה התרבותית והחינוכית של מוסדות אלו. ההטבה התקציבית היא גם האמצעי באמצעותו יוכלו לשפר את איכות והיקף הלמידה במוסד. ככל שמוסד המשתתף בתכנית מביא את תלמידיו להישגים גבוהים יותר במיומנויות הבסיס, כך יעלה תקציבו, ואפשר שיגיע עד ל-80 או 90 אחוזים מהתקציב למוסד ממלכתי, בהתאם לסוג המוסד. תקרת התקצוב נועדה לשמר את עדיפותם של המוסדות הממלכתיים, ככאלו הפועלים לקידום כלל היעדים אשר המדינה מציבה עבור מוסדות החינוך, גם בפן הלימודי וגם בפן החינוכי-ערכי. תחולת החוק על מוסדות קיימים מותנית בבחירתם להשתתף בתכנית, בעמידתם בכללים החלים עליהם על פי החוק והתקנות ובהתחייבותם להגיש את תלמידיהם למבחני ההערכה. עם זאת, על מוסדות חדשים תחולת החוק תהיה אוטומטית. החוק אינו עוסק כלל במדיניות מתן הכרה או פטור למוסדות חינוך חדשים, שהינה סוגיה נפרדת, אלא רק בהיקף לימודי הבסיס ובמודל התקצוב של המוסדות אשר זכו להכרה או פטור מכוח התקנות המסדירות זאת. בשל היעילות הנמוכה של מנגנוני הפיקוח בקיום בקרה ואכיפה במוסדות חינוך שאינם ממלכתיים, מתמקד החוק בבחינת התפוקות של בתי הספר שבתכנית, במקום בפיקוח על התשומות. בחינת התפוקות מתבצעת באמצעות מבחנים סטנדרטיים המותאמים לתכנית לימודי מיומנויות היסוד. ליישום החוק נדרשים תקציבים משמעותיים, אך בטווח הארוך מדובר בהשקעה שהתועלת שבה צפויה לעלות מאוד על העלות הכרוכה בה, אם וכאשר תביא להשתלבות חלקים נרחבים יותר מהציבור החרדי במשק, ובתפקידים בעלי ערך לחברה. בכדי למנוע מצב בו התקציבים מושקעים אך היעדים אינם מתגשמים, קבועים בחוק חובת דיווח מקיפה ותדירה של משרד החינוך לוועדת החינוך של הכנסת על עמידת התכנית ביעדים שלשמה נקבעה. בנוסף כולל החוק "סעיף שקיעה" לפיו יפקע תוקפו בתוך עשר שנים, אלא אם תבחר הכנסת להאריכו, על סמך נתונים המוכיחים כי הוא מגשים את ייעודו. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת משה טור פז (פ/3898/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת משה טור פז וקבוצת חברי הכנסת (פ/1528/25). הצעת החוק זהה לפ/1528/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי