הצעת חוק הגנה על ישראלים מפני מוסדות בין-לאומיים עוינים, התשפ"ג-2023

בכירי מדינת ישראל ומשרתי כוחות הביטחון נתונים תחת איום של תביעה בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג (International Criminal Court). כפי שנוכחנו לאחרונה בהחלטות שהתקבלו במנגנוני בית הדין, בית הדין הפלילי בהאג נוקט גישה עוינת כלפי ישראל, חייליה, מנהיגיה ואזרחיה והוא נתון ללחצים פוליטיים מצד מבקשי רעתה. אף שישראל מחילה על עצמה את כל דיני המלחמה שבמשפט הבין-לאומי המנהגי ומקיימת מנגנוני שיפוט פנימיים יעילים והוגנים, בית הדין הפלילי בהאג צפוי לפעול נגדה. הטייתו המובנית של בית הדין כנגד ישראל מגבילה כבר כעת את חופש פעולתה, ומהווה איום על ריבונותה, בין אם בשלב עיצוב המדיניות ודרכי הפעולה ובין אם בחשש מפני התנכלות לאנשי מערכת הביטחון, אנשי ממשל או הפועלים מטעמם, בדמות צווי מעצר בין-לאומיים. בית הדין הפלילי בהאג פועל לרוב נגד אנשים ולא נגד מדינות, ולפיכך הצעת החוק מתייחסת למקרים שבהם נוקט בית הדין פעולות נגד ישראלים. חוק אמריקאי משנת 2002 (American Service-Members' Protection Act) קובע הסדרים דומים להסדרים המוצעים בחוק זה, לרבות הסמכה מפורשת של הנשיא לנקוט כל פעולה נגד בית הדין הפלילי הבין-לאומי אם הלה יהווה איום נגד בנות בריתה של ארצות הברית, ובכלל זה ישראל. לאור זאת, מוצע כי החוק יעניק הגנה דומה גם ביחס לפעולות של בית הדין הפלילי הבין-לאומי נגד בנות בריתה של ישראל. מטרת החוק המוצע היא להציב הגנה ריבונית על חיילי צה"ל ואנשי מערכת הביטחון המסכנים את חייהם לטובת מדינת ישראל, כמו גם על נבחרי ציבור, עובדי ציבור, מדינאים ואף אזרחים העשויים להיות חשופים לסכנה מצד פעילות בין הדין. החוק יעניק ביטחון לאנשי כוחות הביטחון בפעולותיהם ויגביר את מורל החיילים בזמן פעילותם המבצעית, יצמצם את החשש מפני התנכלות של מוסד בין-לאומי עוין, וכן ימנע מגבלות על מרחב קבלת ההחלטות של מדינאים. כל זאת מבלי לגרוע או לפגוע בחובותיה של מדינת ישראל והפועלים בשמה לפי המשפט הבין-לאומי החל בכל עניין ועניין. החוק קובע הגנה לאנשי כוחות הביטחון או למי שפועל מטעם מדינת ישראל, בכל מקום שהוא, בין בתחומי מדינת ישראל או בתחומי שליטתה, ובכלל זה באזור יהודה שומרון, ובין מחוץ לישראל. באשר לישראלים שאינם פועלים בשליחות המדינה, החוק מעניק הגנה כלפי פעילות שנעשתה בתוך תחומי ישראל או בשטחים הנתונים לשליטתה, ובכלל זה באזור יהודה שומרון. אם חלילה במעשים אלה יש משום עבירה על החוק, תפעל מדינת ישראל כנגד אותו אדם באמצעות מערכת אכיפת החוק בישראל. ההגנה העיקרית שהחוק מעניק היא בדרך של איסור גורף על כל רשות ישראלית (למעט בתי משפט במסגרת הליך שיפוטי) לקיים קשר עם בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג (ICC או כל מוסד בינלאומי עוין אחר), למעט אם הממשלה החליטה באופן ספציפי לאפשר קשר כזה. בנוסף לכך, החוק מסמיך את הממשלה לנקוט בכל פעולה להביא לשחרורו של מי שנעצר במדינה אחרת בשל הליך המתנהל נגדו בבית הדין הפלילי הנ"ל או בכל מוסד בין-לאומי עוין אחר. החוק מורה על הפסקת שיתוף פעולה של רשויות ישראליות עם מדינות המסייעות לבית הדין הבין-לאומי בהאג ולכל מוסד בין-לאומי עוין אחר בהליך המתנהל נגד ישראל, ואוסר על כל אזרח או תושב ישראל לפנות בתלונה אל המוסד הבין-לאומי העוין בין באופן ישיר ובין באופן עקיף. תיקון לחוק ההסגרה, קובע איסור על הסגרה המתבקשת בשל הליך שמקיים בית הדין הפלילי הבין-לאומי או כל מוסד בין-לאומי עוין אחר. תיקון לחוק הכניסה לישראל אוסר על מתן אשרת שהייה בישראל למי שיש חשד סביר כי הוא פועל בשליחות בית הדין הנ"ל או כל מוסד בין-לאומי כנ"ל בעניין הליך נגד ישראלים. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת אבי דיכטר וקבוצת חברי הכנסת (פ/2185/23), על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת (פ/4/24), על ידי חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר (פ/478/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת (פ/1545/25; הוסרה מסדר היום ביום כ"ב באדר התשפ"ג (15 במרץ 2023). הצעת החוק זהה לפ/478/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי