הצעת חוק החלת תקצוב מגדרי על תקציבים ציבוריים בישראל, התשפ"ג-2022

בשנים האחרונות גוברת ההבנה כי שוויון מגדרי מהווה זכות יסוד וכן תורם לחברה בריאה יותר ולחברה וכלכלה יצרניות יותר. יחד עם זאת, עדיין קיימים פערים חברתיים וכלכליים בין נשים לגברים. בשל כך, נעשו לאורך השנים מאמצים רבים לצמצום פערים אלה ולקידום השוויון המגדרי. תקצוב מגדרי הוא אסטרטגיה מרכזית נוספת במאמצים אלה וככזה הוא אומץ במדינות רבות בעולם. הרעיון העומד מאחורי התקצוב המגדרי הוא בחינה של תקציבים ושימוש בכלים תקציביים לקביעת סדר עדיפויות במטרה למנוע, לצמצם או לתקן אי-שוויון קיים בין גברים לנשים ולקדם באופן יזום שוויון בין גברים לנשים. ניתוח מגדרי של כלל התקציב ושל תהליך הכנתו משקף כיצד מחולקים המשאבים בין נשים וגברים ובאיזו מידה הולמת חלוקת המשאבים את הצרכים ואת סדרי העדיפויות של נשים וגברים, נערות ונערים, ילדות וילדים. ניתוח מגדרי של התקציב הוא אסטרטגיה לקידום מעמדן של נשים ולצמצום אי השוויון המגדרי בחברה. תקציב המדינה, ובתוך כך תקציבי המשרדים הממשלתיים והרשויות הציבוריות, נראה על פניו כלי ניטראלי המורכב מסכומים כספיים המציינים הוצאות והכנסות. לרוב, אין בו אזכור מפורש של נשים או של גברים. ואולם, נשים וגברים מקבוצות חברתיות שונות, ממוקמים בעמדות שונות בחברה, בשוק העבודה ובתוך המשפחה, המאופיינות בהבדלים בצרכים ובתפקידים. שירותים ציבוריים כגון חינוך, בריאות, תחבורה ציבורית ורווחה נצרכים במידות שונות ובאופנים שונים על ידי נשים וגברים. לפיכך, התקציב משפיע באופן שונה על כל אזרחית ואזרח. תקצוב מגדרי אין פירושו בהכרח חלוקה שווה של משאבים בין נשים וגברים אלא מבט על כלל התקציב מנקודת מבט מגדרית, על מנת להעריך כיצד הוא מתמודד עם הצרכים השונים של נשים וגברים. בסעיף 1 מוצע לקבוע כי מטרתו של חוק זה היא להסדיר בחינה מגדרית של תקציבי המדינה לרבות ביחס לחוק תקציב שנתי ותקציבי הרשויות המקומיות וזאת כדי להגביר את השוויון בין נשים וגברים ולהבטיח חלוקה הוגנת ונכונה של המשאבים. כמו כן, החלת בחינה מגדרית תגביר את שקיפות התקציב והכנתו ובכך תתרום לחיזוק הדמוקרטיה. בסעיף 2 מוצע להגדיר בחינה מגדרית כבחינת הרבדים השונים והמשמעויות הנלוות של סעיפי התקציב (לרבות תחומי הפעולה ותכניות) לחייהם של נשים וגברים על מנת לאתר פערים בחלוקת הקצאות. בנוסף מוצע להגדיר תזכיר מגדרי נלווה כתזכיר שבו תהיה התייחסות לבחינה המגדרית של כל אחד מסעיפי התקציב. בסעיף 3 מוצע לקבוע כי הממונה על התקציב במשרד ממשלתי או ברשות מקומית יבצע בחינה מגדרית במסגרת הכנת חוק תקציב שנתי או תקציבי הרשויות המקומיות וממצאי בחינה מגדרית זו יפורטו בתזכיר מגדרי נלווה שיובא לאישור יחד עם הצעת התקציב. בסעיף 4 מוצע לקבוע גם ביחס להצעות חוק וחקיקת משנה, וכן העברות תקציביות, החלטות ממשלה, פרויקטים ופעילות במשרדי הממשלה או ברשויות המקומיות, שיש להם ביטוי תקציבי שהן ילוו בתזכיר מגדרי נלווה. סעיפים 3 ו-4 להצעת החוק הם סעיפים מרכזיים בהצעה ומטרתם אינה לבחון את ההשפעות המגדריות של סעיפים שנדמה שיש להם השפעה מגדרית, אלא קודם לנתח את הסעיף, וכתוצאה מהניתוח לדלות מתוכו את ההשפעה המגדרית שהוא טומן בחובו. בסעיף 5 מוצע לקבוע כי שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות לקידום מעמד האישה, יקבע כללים בדבר בחינה מגדרית של תקציב המדינה, אשר יפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר עד ליום 1 בפברואר של כל שנת כספים. מוצע לקבוע אותה הסמכה גם לעניין שר הפנים ביחס לתקציבי הרשויות המקומיות. בסעיף 6 מוצע לקבוע כי שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות לעניין עריכת התזכיר המגדרי הנלווה וכן קביעת גופים ציבוריים נוספים שיחויבו בבחינה מגדרית בהתאם להוראות החוק המוצע. בסעיף 7 מוצע לקבוע כי החוק המוצע ייכנס לתוקף 30 ימים מיום פרסומו. בסעיף 8 מוצע לקבוע כי תקנות ראשונות לפי סעיף 5 לחוק המוצע יותקנו בתוך 60 ימים מיום פרסומו של החוק – וזאת כדי שביום כניסתו של החוק לתוקף ניתן יהיה לעשות שימוש בתזכיר מגדרי נלווה בהתאם להוראות החוק. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2677/19; פ/2037/20). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושתיים ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/1198/22; פ/471/23) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/1279/24), על ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן (פ/2369/24) ועל ידי חברת הכנסת גבי לסקי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2762/24). הצעת החוק זהה לפ/2762/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי