הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון - הגשת תובענה נגד גוף אשר פעילותו מחייבת רישיון), התשפ"ג-2023

תובענות ייצוגיות נועדו לשרת מספר מטרות: מימוש זכות גישה לערכאות, אכיפת הדין והרתעה ומתן סעד הולם לנפגעים. ואולם, מאז חקיקת החוק התגלו בעיות ושימוש לרעה בכלי זה. מספר התביעות הייצוגיות שמוגש מדי שנה הינו ללא יחס סביר לתובענות אזרחיות אחרות ולא רק שגורם להכבדה בלתי ראויה על נתבעים בשל תביעות סדרתיות נגדם אלא אף גורם לעומס על בתי המשפט. התיקון המוצע נועד לאזן את יחסי הכוחות ולוודא כי תוגשנה רק תובענות שמשרתות את מטרות החוק ושיש בהן מטרה חברתית אפקטיבית ולא נועדו לשמש תובעים סדרתיים שמטרתם רווח כספי בלבד. התופעה של הגשת תובעות ייצוגיות באופן סדרתי אינה ראויה ואף גורמת להשפעה מיידית על יכולתם של עסקים לבטח את עסקיהם ולנהל את ענייניהם לטובת הכלכלה והחברה כולה. מוצע לפיכך לקבוע שבמקרה של הגשת תובענה ייצוגית כנגד גוף הנמצא תחת פיקוח של מאסדר, יחוייב התובע, טרם הגשת התביעה, לפנות למאסדר בתלונה ולהקדים תובענה ופנייה לנתבע. כן מוצע להרתיע תובעים סדרתיים באמצעות הטלת מגבלות על מספר הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות שיוגשו בשנה ובאמצעות הוספת החובה לציין את מספר הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהגיש התובע בשנתיים האחרונות. תיקון מוצע נוסף נועד להגן על גופים קטנים שהונם העצמי בעת הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדם נמוך מ-90 מיליון שקלים חדשים באמצעות הגבלת הסעדים הנתבעים נגדם. נגד גופים קטנים מעין אלו, יאושרו במידת הצורך וההתאמה בקשה לתביעת סעדים הצהרתיים או צווי מניעה אולם לא יאושר סעד כספי שכן מטרת החוק אינה לפגוע בגוף ולהכניסו להליך של חדלות פירעון בשל תביעה.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי