הצעת חוק הרשות הלאומית לרפואה משפטית, התשפ"ד-2024

המרכז לרפואה משפטית במשרד הבריאות הוא גוף ייחודי ויחיד בארץ המספק שירותים בתחום הרפואה המשפטית באמצעות בדיקות רפואיות ומדעיות. המרכז מתמקד בעיקר במתן מענה למקרי מוות בחשד לפלילים, הזנחה, רשלנות ומוות פתאומי ובלתי צפוי, בדיקות קליניות של נפגעי/ות תקיפה מינית, וזיהוי אלמונים ונעדרים בשגרה ובחירום. העברת מנוחים למכון לצורך ביצוע בדיקות רפואיות-משפטיות הוא אירוע רגיש המחייב מענה לאורך כל שעות פעילות המרכז בשגרה ובחירום, כאשר אחד מגורמי הלחץ הגדולים ביותר על פעילות המרכז הוא משך זמן הטיפול במנוחים ושחרורם לקבורה במהירות האפשרית. כיום המרכז מצוי באי ספיקה ואין באפשרותו לבצע את משימותיו כפי שמצופה. בשנות פעילותו של המרכז התרבו מטלותיו: הגידול באוכלוסייה, ההחמרה במצב הביטחוני והעליה בשיעור הפשיעה המחסור, המחסור הקשה בכוח האדם, מובילים למציאות מורכבת וקשה של עומס עבודה רב. לפי מסמך רקע מטעם המרכז לרפואה משפטית שהוגש לכנסת בנובמבר 2023 - המרכז מטפל מידי שנה בכ-2000 מקרי מוות, למעלה מ-100 בדיקות קליניות של נפגעי/ות תקיפה מינית וכ-700 חוות דעת על פי מסמכים לקביעת קשר סיבתי בין האירוע למוות. עומס המשימות מוטל על מצבת כוח אדם מצומצמת ביותר של עובדים, ובפרט אלה הנדרשים לפעולות במתחם הבדיקות והנתיחה: 8 מומחים ו-3 מתמחות, 5 טכנאי נתיחה, 2 מזכירות קבלה, צלם אחד ועובדת סוציאלית אחת. גודלו של המרכז הוא כ-15% מהגודל המקובל למוסד מסוג זה במדינה מתקדמת עם 10 מיליון תושבים, כאשר במדינות המפותחות היחס המקובל לרופא משפטי הוא 1:100,000 תושבים עד 1:200,000 תושבים (כלומר בישראל היו צריכים להיות 50-100 מומחים ברפואה משפטית). יתרה מזו, מכיוון שהמרכז הוא מוסד יחיד לא ניתן לבצע ויסות עומסים בינו לבין מוסד אחר, בדומה לנהוג בין בתי חולים וגופים אחרים במערכת הבריאות. משימות השגרה, כמו גם משימות החירום מופנות אליו ואליו בלבד, ונערמות על כתפי אותם עובדים, ללא הגדלת כמות הידיים העובדות. במצב הנוכחי, גודלו הזעיר של המרכז ביחס לאוכלוסייה, וביחס לשירותים אותם הוא נדרש לספק, וכן עומס המטלות הגדול והלא פרופורציוני הביא את המרכז לקצה גבול יכולתו, ומבלי להתייחס לתכניו, מהווה זרז לשחיקה, נשירה וקושי באיוש של כוח אדם במיוחד של הצוות הרפואי (לראיה - שיעור גבוה יחסית של הפסקת התמחות). הקושי העיקרי והמשמעותי ביותר הוא בגיוס רופאים ושימור הרופאים הקיימים. תחזית שנעשתה על בסיס נתוני השנים האחרונות לגבי פתיחת פנקסי התמחות, שיעור הפסקת התמחות וצפי פרישת רופאים, מראה כי בעשור הקרוב מצבת הרופאים המשפטיים בישראל לא תגדל בהלימה לגידול האוכלוסייה וצרכיה, ובינתיים המציאות מלמדת שמספרם של הרופאים המשפטיים רק הולך וקטן. בשנת 2021 מספרם של הרופאים המשפטיים עמד על 14 רופאים וכיום על 10 רופאים. יש לציין כי רק 4 מומחים במכון הם בעלי אופק שירות של יותר מ-10 שנים. לצורך שינוי תחזית עגומה זו נדרשים צעדי התערבות מיידים בתחום תנאי העבודה והתגמול על מנת להפוך את התחום לאטרקטיבי ובהם: בניית דור העתיד של רופאים משפטיים בישראל - על ידי הגדרת המקצוע כ"מקצוע במצוקה" ומתן מענקים בהתאם, שיפור תנאי התגמול של הרופאים המשפטיים: הצמדת ערך כוננות רופא משפטי לערך כוננות מיון, ערך שעת עבודה גבוה יותר, מתן תוספת מקצוע מיוחד, אפשרות לביצוע עבודה פרטית במתכונת של ססיות או מתכונת אחרת, תוספת ליינים של כוננויות חול ושבת, שיפור תנאי העסקת המתמחים תוך יצירת תמריצים, התאמת מפתחות התקינה במכון, בכלל הסקטורים, לגודל וצרכי האוכלוסייה בישראל, קידום תוכניות בינוי המרכז החדש לצורך שיפור תנאי וסביבת העבודה. חשוב לציין כי הבעיה אינה בהקצאת תקנים. משרד הבריאות הקצה למכון מספיק תקנים עבור רופאים ובעלי תפקידים נוספים ואולם, הקושי הוא באיוש התקנים. מתוך 40 סטודנטים וסטאז'רים הפוקדים את המרכז מידי שנה לבחון האם ברצונם להתמחות בתחום לא נשאר אף לא אחד. כאשר הרופאים הצעירים מגיעים למכון ורואים את הבניין הישן מאוד והמוזנח, את תנאי העבודה, את השכר שאינו עומד בהלימה לקושי העבודה, את העומס העצום, את המעמסה הנפשית, העדר אופק קידום ויכולת השתכרות הולמת במסגרת התפקיד, והעדר יכולת לפרקטיקה פרטית, ומשכך, הם עוזבים ובוחרים התמחות אחרת. לאחרונה, המצב העגום, כפי שתואר לעיל, הוביל באופן בלתי נמנע לשינוי בקצב עבודת המכון. בניגוד לנהוג בעבר, ובשל מיעוט בלתי סביר של רופאים ועומס כבד, אין באפשרות המרכז לטפל בכל המנוחים באותו יום עבודה והמרכז מצוי בקריסה של ממש. בשל מצב זה משפחות נאלצות לעיתים לדחות את מועד הקבורה וההשלכות לכך ברורות. ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפת טרור אכזרית מרצועת עזה שבמסגרתה נרצחו כ- 1400 אזרחים וחיילים. המרכז אחראי יחד עם משטרת ישראל על העבודה הרגישה והמורכבת של בדיקה וזיהוי גופות החללים. המקרים המורכבים שלא ניתן היה לזהותם בקלות, הועברו למכון לצורך בדיקות מקיפות (רפואה משפטית, אנתרופולוגיה, אמצעי דימות, ובדיקות דנ"א). מדובר בכ-907 גופות וממצאים שהועברו לבדיקות במכון. מדובר בהיקף חסר תקדים שאילץ את הצוות המצומצם במכון לעבוד סביב השעון כדי לספק את המענה באופן יעיל ומהיר ככל הניתן. מובן מאליו, כי המיעוט הבלתי סביר של הרופאים המשפטיים בארץ ומומחי הדנ"א הוביל את המרכז לקצה גבול היכולת בימים אלו. מצב זה אילץ אותנו לפעול באופן מידי לגיוס מתנדבים מהארץ ומחו"ל, בכל התחומים, שהתגייסו והתייצבו לסייע במשימה הלאומית של ביצוע הבדיקות וזיהוי החללים. כדי שמערך הרפואה המשפטית בישראל הנשען כאמור על כתפיהם של 8 רופאים מומחים בלבד יהיה מסוגל לעמוד בריבוי המשימות - הציבוריות, המערכתיות והלאומיות המוטלות עליו, בשגרה ובחירום, מוצע להקים את הרשות הלאומית לרפואה משפטית, שתרכז ותוביל את תחום הרפואה המשפטית בישראל, ובין תפקידיה יהיו תכנון שנתי ותכנון ארוך טווח של תחום הרפואה המשפטית, הקמה וניהול מרכז רפואה משפטית לשעת חירום, פיתוח ותקצוב המרכז הלאומי לרפואה משפטית במשרד הבריאות, הקמת מרכז לאומי למידע ולמחקר בתחום וניהולו, וייעוץ למשרדי הממשלה בתחומי הרפואה המשפטית. שר הבריאות ימנה לרשות מועצה שתפעל להתוות את המדיניות וקווי הפעולה של הרשות. עוד מוצעים הסדרים לעניין סדרי עבודתה של המועצה ותקופת כהונתם של חבריה וכן הוראות שנועדו למנוע ניגוד עניינים בפעולתו של חבר המועצה. תקציב הרשות ימומן מאוצר המדינה.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי