הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - סמכויות שיפוט ותקנות סדרי דין באישור ועדה)

תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שנכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2021, חוללו שינויים משמעותיים ומרחיקי לכת בהליכי הדיון האזרחי וזאת מבלי שהרפורמה נבחנה לעומק וללא דיון ציבורי מעמיק ורחב אשר בחן את השלכות הרוחב של הרפורמה ובדגש על המשמעויות החוקתיות, המשפטיות, הדיוניות והכלכליות שלה. הליך גיבושן של התקנות החדשות העלה לסדר היום את הפער הקיים בין סדרי הדין בבית המשפט האזרחי לבין סדרי דין בהליכים אחרים ומידת המעורבות הנדרשת של הכנסת בקביעתם. לשם השוואה, סדר הדין הפלילי קבוע בחוק של הכנסת וסדרי הדין בבתי הדין הרבניים ובערכאות אחרות נדרשים על פי חוק לאישור ועדה של הכנסת. בתקנות החדשות נקבעו פונקציות שיפוטיות כדוגמת עוזרים משפטיים ומזכירים משפטיים באופן שאינם נתונים לסמכות הפיקוח של הכנסת. זאת בשונה מרשמים ונושאי משרה שיפוטית הממונים על פי חוק-יסוד: השפיטה וכפופים לדיני המשמעת, חייבים בהצהרת אמונים, וחלים עליהם הסדרים נוספים. בנוסף, נקבעו בתקנות החדשות הסדרים עקרוניים וראשוניים, שהמחוקק צריך לתת עליהם את הדעת ובמיוחד הסדרים המגבילים את זכות הגישה לערכאות ומצמצמים את זכות הטיעון של הצדדים בבית המשפט, זאת בנוסף להטלת עומסים כלכליים כבדים על צדדים חלשים המבקשים לתבוע את נזקם בבית המשפט. למותר לציין שהטלת עלות כבדה על המתדיינים בשלבים ראשונים של ההליך משמשת גם כחסם כניסה הפוגע בזכות הגישה לערכאות וגם מצמצמת את האינטרס ואת הרצון להגיע לפשרות דיוניות המקצרות את משך ההליך. התקנות החדשות גם ביטלו את החובה שהוטלה על השופטים לתת פסקי דין והחלטות בלוחות זמנים קבועים מראש, ובכך זנחה את הסטנדרט המדיד היחיד ששופטים ורשמים חויבו בו. הצעת החוק מבקשת לחדד את החשיבות שרואה הכנסת בסדרי הדין ככלי למימוש זכות הגישה לערכאות ואת העיקרון לפיו סמכויות השיפוט ובעלי התפקידים השונים המחזיקים בסמכויות אלה, לרבות באופן טכני, חייבות להינתן בהסמכה מפורשת של המחוקק ובפיקוחו. כידוע, חוק-יסוד: השפיטה קובע בנוסחו כיום את דרכי המינוי של השופטים באמצעות הוועדה לבחירת שופטים, את הצהרת האמונים וכן את ההוראות שנועדו לוודא את המחויבות של השופטים המכהנים לחוקי מדינת ישראל ולדין המשמעתי החל עליהם, וכן את דרכי הפסקת הכהונה הייחודיות להם. חוק היסוד לא הסתפק בכך, וגילה דעתו שגם פונקציה שיפוטית זוטרה, כדוגמת רשם, לא יכולה להתקיים ללא עיגון בחוק היסוד, ועל כן קובע סעיף 21 לחוק היסוד: " לבית משפט יכול שיהיה רשם, בין שופט ובין שאינו שופט". זכות הגישה לערכאות אמנם לא נקבעה כזכות עצמאית בחוקי היסוד של מדינת ישראל, אולם אין ספק שהיא זכות בסיסית ויסודית הנדרשת לצורך הגנה על זכויות אזרח מהותיות כדוגמת זכות הקניין. את הפיקוח על מימושה של הזכות ועל ההסדרים שנקבעים למימושה, מבקשת הצעת החוק להניח לפתחה של ועדת החוקה של הכנסת בדמות גורם מפקח ומאשר של תקנות סדר הדין האזרחי. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת (פ/2366/24). הצעת החוק זהה לפ/2366/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי