הצעת חוק להנצחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, התשפ"ה–2025

הרב אברהם יצחק הכהן קוק הוא אחד מגדולי התורה והרוח של הדורות האחרונים ששילבו פעילות ואמונה בשיבת ציון. הרב פעל לאפשר את התפתחותן של מושבות החלוצים בראשית ימי הציונות, ובמהלך כהונתו כרבה של לונדון היה מעורב במהלכים אשר הובילו להצהרת בלפור. לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה חזר לירושלים וכיהן כרבה, ובשנת 1921 ייסד את הרבנות הראשית לישראל. הוא נבחר לרב האשכנזי הראשון ופעל לעשיית צדק ושמירה על כבודה הלאומי של יהדות ארץ ישראל. הוא אשר טווה את המשולש ארץ ישראל – עם ישראל – תורת ישראל. הרב קוק הטביע את חותמו על הציונות, על הדת ועל המדינה בכללה. תורתו דוגלת בסובלנות ואהבת האדם באשר הוא. הרב כיבד את בני המיעוטים וקרא לחיות עימם בשלום ובשכנות טובה. הרב קוק אינו נחלתו של פלח אוכלוסייה אחד. דמותו ומורשתו שייכים לכלל עם ישראל וראוי שהעם כולו ייחשף לעושר הגדול בהגות, בספרות, בפסיקות ההלכה ובחידוש ימיו של העם היהודי במורשתו של הרב קוק. הצעת החוק נועדה לקרב את הנוער ואת הציבור בכללותו לערכי הציונות והדת היהודית כחלק מתהליך הקניית המורשת היהודית–ישראלית והנצחת זכרם ומורשתם של גדולי האומה. נוסח הצעת החוק מבוסס על נוסחם של חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו), התשס"ד–2004, וחוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופועלו), התשס"ה–2005, חוקים אשר מסמלים את הכרתה של מדינת ישראל בגדולי האומה ובוניה, ואת הערכתה אותם. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת ניר אורבך (פ/2253/24).

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי