הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון - אי-החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג-2023

מדינת ישראל מתמודדת מאז שנוסדה מול טרור אכזרי המונע על ידי אידיאולוגיות קיצוניות שמעודדות ומצדיקות אותו. בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות, הפכה האפשרות להפיץ את אותן אידיאולוגיות לקלה ונגישה יותר למי שמעוניין בכך. בשל היותה דמוקרטיה מתגוננת, מדינת ישראל מחויבת לבחון כל העת את הדרכים העומדות לרשותה כדי להתמודד עם האתגרים המשתנים שמציב בפניה איום הטרור. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת במסגרתה לאחר ביצוע פיגועי טרור נשמעים גילויי תמיכה, עידוד או הזדהות עם מעשה הטרור, המפגע, הארגון שאליו השתייך או האידיאולוגיה הרצחנית שבשמה ביצע את מעשה הטרור. במיוחד ניתן לכך ביטוי במהלך טקסי הקבורה של המפגעים. לא אחת, אירעו מקרים שבהם הונפו כרזות, נשמעו קריאות ונאומים המביעים תמיכה בפיגוע שבוצע או הקוראים לביצועם של מעשי טרור נוספים. עם התגברות האירועים הללו לכדי תופעה שיש בה כדי לסכן באופן ממשי את שלום הציבור ואת ביטחונו, החליט לעיתים הדרג המדיני להשהות את מסירת גופות המחבלים. זאת בשל החשש שההסתה אשר נשמעת באותם טקסי קבורה תביא אחרים המושפעים ישירות או בעקיפין באמצעות הרשתות החברתיות ואמצעי המדיה האחרים לבצע מעשי טרור מתוך הזדהות או רצון לחקות את המפגע. ואולם, לא פעם נתקל הדרג המדיני בלחצים מצד גורמים בין-לאומיים או משפטיים שדרשו את החזרת הגופות. משכך, מוצע לקבוע בחקיקה ראשית וכברירת מחדל כי גופת אויב שנהרג כחלק מביצוע מעשה טרור לא תוחזר למשפחתו ותקבר כפי שהיה נהוג בעבר במקרים דומים בבית קברות לחללי אויב. כמו כן, מאפשרת ההצעה לראש הממשלה להורות על החזרת גופת אויב למשפחתו מטעמים מיוחדים. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/3578/24).

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי