הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ד-2024

מאז קום המדינה מהווה המרעה אחד הכלים האפקטיביים ביותר לשמירה על הקרקע, זאת לצד יתר יתרונותיו הסביבתיים והכלכליים. בשנים האחרונות גובר איום הפשיעה החקלאית והמגדלים נאלצים להתמודד עם פשיעה חקלאית הפוגעת בהם אנושות ומעמידה בסימן שאלה את הכדאיות הכלכלית של ניהול העדרים. כחלק מההתמודדות עם נגע הפשיעה החקלאית וכדי להשגיח על שלמות העדרים, נדרשים הרועים ששטחי המרעה שלהם מרוחקים ממקום יישוב, להתגורר בשטחי המרעה בסמוך לעדר. במרבית שטחי המרעה, דיני התכנון והבנייה לא מאפשרים הקמתם של מבני מגורים לרועים. כתוצאה מכך, הרועים נאלצים לבלות את שעות הלילה בהשגחה על שלמות עדריהם ללא כל מחסה. מציאות בלתי אפשרית זאת מביאה את מקצת הרועים להקים מבנים שאינם מאושרים ולהתגורר בהם לצורך השמירה על שלמות העדר. מצב הדברים מוביל להליכים משפטיים ולצעדי אכיפה קשים כלפי אותם רועים. לפיכך, מוצע להסדיר את מגורי הרועים ואת הקמתם של מבנים חקלאיים בשטחי מרעה, ולאפשר מתן היתרים למגורי רועים ומשפחותיהם הגרעיניות בשטחי רעייה, באזורים שבהם הדבר נדרש בשל צורך בנוכחות מתמדת וצמודה של רועה בסמוך לעדר ובהתאם לקביעתו של שר החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – אזור שמירה צמודה). לפי המוצע, רשות המרעה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר תהיה אחראית לאסדרת הקמת המבנים המותרים והשכרתם ותהיה רשאית להקים מבני מגורים ומבנים חקלאיים, באזורי שמירה צמודה לצורך מגוריו של הרועה ובני משפחתו הגרעינית, בכפוף לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שיינתן בהתקיים התנאים המוצעים בסעיף 6 להצעת החוק על אף האמור בכל דין. מבני מגורים בשטחי מרעה ייבנו תוך מזעור הפגיעה הסביבתית הכרוכה בהקמת התשתיות הנדרשות. עוד מוצע, כי מגורים כאמור לא יוגדרו כמגורים מוניציפאליים לעניין הזכויות הניתנות לתושב, דוגמת פינוי אשפה, הסעות ילדים לבית הספר ועוד. כמו כן, מוצע להסמיך את שר החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע הוראות בדבר גודלם המרבי של מבני מגורים ומבנים חקלאיים בשטחי הרעייה, וכן מוצע להסמיכו לקבוע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את הערבויות הנדרשות למתן היתר למבנה מגורים בשטח רעייה. נוסף על כך, מוצע לקבוע הוראות מעבר שנועדו לתת פתרון למצב הקיים ולהתמודד עם מבני מגורים שהוקמו לפני פרסומו של החוק המוצע. לפי המוצע, יינתן היתר למבנה מגורים קיים שבו מתגוררת משפחתו של רועה, עד ט"ז בשבט התש"ף (1 בינואר 2021) בכפוף בין היתר לעמידתו של המבנה בתנאים להקמת מבנה מגורים ובגודלו של המבנה. קביעת מועד זה נועדה למנוע הקמה של מבנים מרגע שהחל הליך החקיקה על הצעת חוק זו. הצעת החוק נדונה בוועדת הכלכלה בכנסת העשרים. לצד הדיונים בוועדה, הציעו נציגי מנהל התכנון ליוזמי הצעת החוק להגיע להבנות ולהסדרה ללא צורך בחקיקה. לשם כך, הוקם על ידי מנהל התכנון פורום ייעודי להסדרה, בו חברים נציגי ממשלה רלוונטיים. הפורום קיים אירוע שיתוף ציבור שהשתתפו בו נציגי הרועים והוצג בו מתווה להסדרה. המתווה כלל שינוי תמ"א, פירוט בדבר צרכיו של כל רועה והוראות לעניין הקמת מבני המגורים והמבנים החקלאיים בשטחי המרעה. עם התפזרות הכנסת העשרים, הופסק הדיון בהצעת החוק וכן הופסק קידום המתווה על ידי מנהל התכנון. על כן, טרם נקבע מתווה להסדרת המגורים בשטחי מרעה וקיימת מצוקה בקרב הרועים בשמירה על העדר תוך קיום חיי משפחה סבירים. יצוין כי כנגד חלק מהרועים תלויים ועומדים הליכים משפטיים. לפיכך, מוצע בהצעת חוק זו להסדיר בחקיקה את מגורי הרועים בשטחי המרעה. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ויואב קיש (פ/4099/20). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/1597/23), על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת שרן מרים השכל וקבוצת חברי הכנסת (פ/2500/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת רוטמן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1001/25; פ/2374/25; פ/2729/25; פ/2375/25; פ/2376/25). הצעת החוק זהה לפ/1001/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי