הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון - מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג-2023

החברה הישראלית מתמודדת כיום עם תופעה רחבה וחמורה של נטילת דמי חסות ("פרוטקשן"). נטילת דמי החסות מבוססת על מעין "הסדר" בין בעל עסק לבין ארגון פשיעה. במסגרת "ההסדר" הקורבן, בעל העסק, נסחט ומשלם דמי חסות לארגון ובתמורה לכך הארגון "מגן" עליו מפני פשיעה שנגרמת על ידי הארגון עצמו. במקרים רבים הקורבנות של אותם ארגוני פשיעה אינם פונים למסגרות אכיפת החוק מתוך פחד וחשש מאותם ארגונים. בפעמים שהם כן אוזרים אומץ לעשות כן, עליהם להתמודד עם מצב בלתי סביר בו הם נאלצים להעיד אל מול אותם חברי ארגוני פשיעה שפגעו בהם ובעסקיהם, כאשר האחרונים מגיעים לעיתים כקבוצה גדולה לעדות ומשרים אווירה מאיימת. במצב זה, כאשר הקורבן רואה את התנהגותם המאיימת של חברי הארגון הוא חווה פגיעה נוספת וקשה. יתרה מזאת, גם כאשר חברים בארגון נכנסים לכלא עדיין קיימת סבירות שיישלחו אל הקורבן חברים אחרים בארגון שייפגעו בו וינקמו בו על עדותו. כלומר, כיום, קורבן לעבירת נטילת דמי חסות חשוף יחד עם משפחתו ויתר קרוביו לסכנה. עדותו בבית המשפט אינה מהווה צעד שמקדם את הגנתו והשבת הסדר על כנו אלא עלולה לפתוח צוהר נוסף לסכנה ופגיעה בגוף וברכוש. לפיכך, מוצע לקבוע בחוק העונשין, התשל"ז–1977, עבירה של נטילת מדי חסות ולקבוע בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957, הסדר של מתן עדות של קורבן עבירת נטילת דמי חסות שלא בפני הנאשם. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברות הכנסת רות וסרמן לנדה ואורית מלכה סטרוק (פ/3963/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת שרן מרים השכל (פ/1190/25). הצעת החוק זהה לפ/1190/25 ולפיכך לא נבדקה על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי