הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 40), התשפ"ה-2024

חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה–1975 (להלן – החוק), קובע הוראות בנוגע לאפשרויות מינוי סגנים לראש הרשות. סעיף 1בסעיף 14(א)(1) לחוק נקבע, בין היתר, כי ברשות מקומית שבה למעלה מ-150,000 תושבים וכן ברשות מקומית הנמצאת בנגב או בגליל, שמספר תושביה עולה על 45,000 ושהוכרה על ידי שר הפנים כרשות מקומית קולטת עליה יכול שיהיו, על פי הצעת ראש הרשות, שני סגנים. בסעיפים אחרים לאותו חוק, הוסמכו הרשויות המקומיות למנות סגנים נוספים, בשכר ושלא בשכר, בהתאם למנגנונים הקבועים שם. בהתאם לכך, התאפשר גם לרשות מקומית שבה למעלה מ-100,000 תושבים (אך פחות מ-150,000 תושבים) למנות 2 סגנים מכח סעיף 14, אך ורק אם הן מצויות בנגב או בגליל, והוכרו על ידי השר כרשויות קולטות עלייה. אין לכך שום הצדקה. אין בנגב ובגליל אף רשות שבה למעלה מ-100,000 תושבים ושקיבלה הכרה כאמור. מן הראוי להכיר ברשות מקומית שבה למעלה מ-100,000 תושבים כרשות שבה מספר תושבים המצדיק השוואתה לרשות שבה למעלה מ-150,000 תושבים. סעיף 2בסעיף 15א1(ב) לחוק נקבע, כי שר הפנים רשאי לאשר, על פי הצעת ראש הרשות שאושרה בידי המועצה, כי סגן ראש רשות נוסף על המספר המנוי בסעיף קטן (א), יהיה רשאי לקבל שכר ותנאי שירות כאמור בסעיף קטן (א). בסעיף מפורטות הדרישות לפיהם רשאי שר הפנים לאשר מינוי כאמור. סעיף קטן (ב) נועד לאפשר מינויו של סגן נוסף בשכר, על מספר הסגנים בשכר שאושרו לפי סעיף קטן (א), כאשר עולה הצורך במינוי זה על מנת לאפשר לרשות להתנהל באופן ראוי ומיטבי, לעמוד בחובותיה ולמלא סמכויותיה. התנאים שבסעיף קטן (ב) נועדו להצביע על אפשרות כלכלית למימון שכרו של סגן נוסף. ואולם, הקביעה לפיה כל גרעון שוטף שנתי בתקציב הרשות על פי דוח כספי מבוקר שהיה בשנה מתוך השנתיים האחרונות, מונע, הלכה למעשה, את האפשרות למינוי סגן נוסף בשכר לפי סעיף קטן (ב), וזאת גם כאשר קיים גירעון מינורי ושולי ביחס לתקציב הרשות. מדובר בתנאי אשר אינו מביא בחשבון את מורכבות ניהול התקציב ברשות מקומית ואת השינויים שיכולים לחול בו בשנה נתונה, גם אם תוכנן בקפידה. כך, אפילו גרעון זעיר של פחות מאחוז אחד בתקציב הרשות המקומית, או אירועי קיצון חד פעמיים היכולים לקרות  ולהפר באופן לא מתמשך את איזון תקציב הרשות המקומית (כגון: מגפה, מלחמה, משבר כלכלי לא צפוי במשק, התייקרויות לא צפויות ועוד), אינו מאפשר מינוי סגן לפי סעיף קטן (ב). בכל התנהלות כלכלית נכונה, גם ארוכת טווח, יכולים לקרות מקרים אשר יביאו לכדי גרעון חד פעמי, ולא אירוע מתמשך. מכאן שדרישה המקישה מאירוע חד פעמי כאילו הוא מעיד על התנהלות הרשות באופן כללי, אינה משקפת את תכלית הוראת החוק שנועדה לוודא כי מדובר ברשות שמתנהלת באופן מאוזן ובאחריות תקציבית. למעשה, הנוסח הנוכחי עלול להביא את הרשות המקומית לשמור רזרבות גדולות ורחבות מדי, רק מתוך החשש שמא ייפול גרעון לא צפוי, זאת כאשר ניהול תקציב רשות אחראי צריך להביא לידי ביטוי ניצול מיטבי של משאבי הרשות על מנת לתת שירות מיטבי לתושביה ולבאים בשעריה, ואין בו מקום לשמור רזרבות שכאלו. לפיכך, מוצע לתקן את הדרישות באופן שישקפו באופן אמיתי את אופן ניהול הרשות המקומית לאורך זמן. כך, מוצע לצמצם הדרישה להיעדר גירעון שוטף כהגדרתו בסעיף 140ג לפקודת העיריות להיעדר גירעון שוטף שעלה על 2%, וכן להוסיף דרישה נוספת, לפיה סך הגירעון המצטבר בשנתיים שקדמו לבקשה לא עלה על 10% מתקציב הרשות המקומית. תיקון התנאים שבסעיף קטן (ב) בנושא הגירעון לפי המוצע, יביא בחשבון גם מגבלה סבירה לגובה של גרעון שנתי שוטף, ככל שקיים, וגם תקרה של היקף הגרעון שנצבר מסך התקציב הכולל, באופן שישקף ויביא לידי ביטוי את מצבה הכלכלי של הרשות באופן מאוזן יותר, בהתעלם מאירועים חד פעמיים שאינם משקפים את ההתנהלות האמיתית של הרשות ואת יכולתה הכלכלית.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי