הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023

נוסעים רבים רוכשים כרטיס תקופתי המשולם מראש, כגון "חופשי שנתי", "חופשי חודשי" או "חופשי יומי", המקנה זכאות לנסיעה חופשית למשך התקופה הקבועה בכרטיס, כאשר על הנוסע לתקף את נסיעתו במכונת תיקוף אלקטרונית המוצבת בכלי התחבורה. במקרה שבו נוסע לא העביר את הכרטיס התקופתי במכונת התיקוף בטעות ובתום לב, ועל אף שהנסיעה משולמת, מוטל עליו קנס בסכום של 180 שקלים חדשים. מדובר בסכום הזהה לקנס המוטל על נוסע שלא שילם על הנסיעה כלל. ועדת הערר שמונתה לפי סעיף 46ב1(ד) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב–1972, קבעה בהחלטתה מיום 12 בינואר 2016 (תיק מס' 260 א.ז נגד חברת סיטיפס בע"מ) כי במקרים שבהם נוסע החזיק בכרטיס חופשי תקופתי ולא תיקף אותו במיתקן, יש לבטל את החיוב המוגדל בסך 180 שקלים חדשים, ולהמירו באזהרה. בעקבות ערעור שהגישה חברת סיטיפס על החלטת ועדת הערר, ביטל בית המשפט המחוזי את ההחלטה בנימוק לפיו החברה המפעילה את הרכבת הקלה מקבלת את כספה בהתאם למספר תיקופי כרטיס הנסיעה האלקטרוני, ונוסע שלא תיקף את הכרטיס החופשי תקופתי גורם לה לנזק כלכלי. עם זאת, בשל הבעייתיות בדין הנוהג כיום, שאינו מבחין בין נוסע שלא שילם על הנסיעה כלל ובין נוסע ששכח לתקף את הכרטיס, החליט בית המשפט המחוזי כי "באמור לעיל, אין כדי למעט מן הבעיה שראתה ועדת הערר כפי האמור בהחלטותיה, בהתייחס למצבים אלה שבהם אין חולק על כך שהנוסעים לא ביקשו להפיק רווח כלכלי או תועלת כספית מאי תיקוף הכרטיס. שהרי המשיבים קנו כרטיס נסיעה. הם שילמו עליו. חרף זאת, הם מוצאים עצמם חייבים "חיוב מוגדל" העולה עשרות מונים על דמי הנסיעה (ששילמו). אכן, לא מדובר בשיקול של מה בכך וניתן גם להבין את תחושת אי הנוחות ואף את טענות המשיבים למידה מסוימת של "חוסר צדק", בכך שהם מחויבים באותו חיוב מוגדל העולה כאמור עשרות מונים על עלות הנסיעה המקורית, רק בשל אי תיקוף הכרטיס – אף בתום לב ובשגגה" (רע"א (ירושלים) 54924-02-16 סיטיפס בע"מ נ' אריאל זדה ואח'). לפיכך, מוצע לקבוע שקנס כאמור בסך 180 שקלים חדשים יינתן רק במקרה שבו הנוסע לא שילם על הנסיעה כלל. במקרה שבו הנוסע מחזיק בכרטיס חופשי תקופתי אולם לא תיקף אותו במיתקן המיועד לכך, סכום הקנס שיוטל עליו לא יעלה על 20 שקלים חדשים. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר (פ/215/25), על ידי חברת הכנסת אימאן יאסין ח'טיב וקבוצת חברי כנסת (פ/1284/25), על ידי חבר הכנסת אברהם בצלאל (פ/3404/25) ועל ידי חבר הכנסת יונתן מישרקי (פ/3650/25). הצעת החוק זהה לפ/3650/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי