הצעת חוק היחידה המיוחדת לחילופי מידע של גופי הביטחון והרשויות האזרחיות, התשפ"ד-2024

אירועי הזוועה מיום כ"ב בתישרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) בגבול רצועת עזה, במהלכם נרצחו, נחטפו ונפצעו בהיקף חסר-תקדים אזרחים תמימים – פעוטות, ילדים, קשישים, נשים וגברים – במתקפת טרור אכזרית של ארגון הטרור חמאס, מחזקים משמעותית את הצורך המידי בהקמת יחידה מיוחדת אשר תתכלל, תרכז ותנגיש מידע וראיות, אשר נאספים על ידי גופים רבים – מדינתיים, סמי-מדינתיים ואזרחיים, כל אחד בהתאם לתפקידיו ומטרותיו. רק איחוד המידע והראיות על ידי גוף אחד יאפשר ניהול מושכל ויעיל שלהם לטובת: א. תביעות נזיקין אזרחיות של קורבנות טרור; ב. תביעות שעלולות להיות מוגשות בבתי-דין בינלאומיים כנגד מדינת ישראל ומשרתיה בעקבות פעולות בהן נאלצים לנקוט בהגנה עליה בשטחי אויב. תפקיד היחידה המיוחדת יהא לאסוף את המידע והראיות הרבים מכל גוף וגוף, למיינו, לנתחו ולערוך אותו באופן היוצר תמונת מצב מלאה ונקודתית לכל נושא, אירוע מסוים ואדם שנפגע. ניסיון העבר מוכיח, שאלמלא תוקם יחידה מיוחדת כזו אשר מתוקף חוק תחייב שיתוף המידע וראיות בין גופים רבים והקצאת משאבים קבועים בקשר להם, מקשה מאוד ואף מונע ניהול יעיל של הליכים משפטיים ומימוש תוצאותיהן כנגד מעורבי טרור, זאת, הן עקב פיזורו הרב בין הגופים השונים והן עקב אחסונו בארכיונים וארכיבים בלתי-נגישים, אשר בתום חקירת אירוע מבחינת כל גוף הושלם תפקידו וחזר לשגרת פעילותו היומיומית. המצב קשה אף יותר כאשר מדובר בתביעות נזיקין של קורבנות טרור – אזרחים – שמתוקף חוק אינם זכאים לקבל מידע וראיות המצויים בידי גופים מודיעיניים וביטחוניים, גם אם מדובר בכאלו שאינם מסווגים כחסויים. וכך, קורבנות הטרור מוצאים עצמם מתרוצצים בין גופים מדינתיים רבים בניסיון לדלות ולקבץ מידע וראיות להוכחת תביעותיהם, המתדפקים על דלתות שלעיתים קרובות סגורות בפניהם. למותר לציין כי יכולת איסוף המידע, ובכלל זה החקירה, הנתונה לגוף מדינתי, אינה מוקנית לאזרח קורבן טרור בדרך-כלל. כך יוצא שמידע שכבר נמצא בידי רשויות המדינה, ועשוי לשרת את קורבן הטרור במסגרת הליך נזיקי, אינו נגיש לו. זאת, למרות שחלק מהותי מהמידע שבידי רשות מדינתית כלל אינו חסוי. ערוץ תביעות הנזיקין האזרחיות, בפרט בהקשר קורבנות טרור, אינו ערוץ חלופי להליך הפלילי, אלא מקביל לו, ונועד לשרת תכליות נוספות המשלימות את תכליות ההליך הפלילי. המצב הקיים פוגע בזכויות האזרחיות של קורבנות טרור, ומונעת מהם להיאבק ביעילות באלו שפגעו בהם והסבו להם ולאהובי ליבם סבל בל יתואר. החוק המוצע להלן יסייע להצלחת תביעות נזיקין אזרחיות כנגד מעורבי טרור וגביית פיצויים שנפסקו בתביעות אזרחיות ופליליות נגד מעורבי שרשרת טרור. יתירה מכך, החוק יסייע להפיכתן של תביעות אלו לכלי אסטרטגי במסגרת המאבק בטרור של מדינת ישראל במספר דרכים. ראשית, תביעות נזיקין של קורבנות טרור מהוות דרך מאבק מוסרית, שכן הן פוגעות נקודתית (להבדיל מקולקטיבית) במעורבי טרור, זאת במסגרת הליך נאות, בבית-משפט אזרחי ובלתי תלוי. שנית, בכוחן של התביעות הללו לסייע בצמצום טרור עתידי, הן משום הפגיעה במשאביהם של ארגוני טרור, הן באמצעות ההרתעה האישית והכללית שהן מייצרות. שלישית, ההליך האזרחי עשוי לחשוף מידע חדש, שיכול וישמש את המדינה בערוצים נוספים, משפטיים ושאינם משפטיים, במסגרת מאבקה בטרור. כמו כן, ריכוז המידע מרשויות שונות וניתוחו על ידי מומחי היחידה המיוחדת שתוקם, ושיגיעו מדיסציפלינות שונות, מעניק ליחידה פוטנציאל להציג ניתוחי מידע חדשים העשויים להועיל לרשויות. רביעית, מדובר בדרך יעילה לייבוש כספי טרור, שכן המידע שיועבר יוכל לסייע בהגברת כמות התביעות וכן במימוש פסקי דין המגלמים פיצוי כספי, בסדרי גודל גבוהים יחסית, נגד מעורבי שרשרת טרור ובעיקול נכסיהם. וכך, ביישום הצעת חוק זו יש כדי לסייע מחד גיסא לקורבנות הטרור בגיבוי משפטי, נפשי וכספי, ומאידך גיסא, תיטיב עם מדינת ישראל, כמו-גם לכלל אזרחיה. היוזמה להצעת החוק וכתיבתה נעשו בסיוע עמותת ״מגן לנפגעי טרור״. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת צבי האוזר וקבוצת חברי הכנסת (פ/3559/24).

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי