הצעת חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון - הוספת ערך השוויון ברוח עקרונות הכרזת העצמאות)

חוק יסוד זה, המקבע את אופייה היהודי של המדינה, חייב לתת ביטוי גם לאופייה הדמוקרטי ועל כן יש לתקנו. מן הראוי שערכים דמוקרטיים ובראשם ערך השוויון – שאינו מוזכר במפורש בחוקי היסוד של מדינת ישראל – יקבלו ביטוי בחוק יסוד זה. שוויון אזרחי לאזרחים כולם הוא נשמת אפה של דמוקרטיה. הוא מעוגן בהכרזת העצמאות, בהלכה הפסוקה ובאתוס היהודי. הרגישות לקבוצות מיעוט קיימת בכל דמוקרטיה ובמיוחד במדינות לאום אתניות, אשר מבטיחות בחוקתן שוויון זכויות לכל האזרחים במדינה וראוי שיגלו רגישות יתרה לקבוצות המיעוט שבתוכה. במיוחד נכון הדבר ביחס לחוק יסוד זה, המהווה חלק חשוב מ"תעודת הזהות הערכית" של המדינה. על כן ראוי להעניק למעל 20% מהציבור שאינם יהודים תחושה של שותפות במסגרתה. התיקון המוצע, אין בו משום פגיעה או צמצום כהוא זה, של הערך הלאומי-יהודי של המדינה. תיקון חוק היסוד המוצע נועד להבטיח הגנה על השוויון האזרחי הפרטי ולא הלאומי. להותרת חוק היסוד במתכונתו הנוכחית יהיו השלכות חמורות בישראל ומחוצה לה. התיקון המוצע לחוק היסוד לא רק יחזק את מדינת הלאום של העם היהודי, אלא יפעל לחיזוק הסולידריות, החוסן החברתי של בני העדות כולן והיציבות בחברה ובמדינה. הצעת החוק נכתבה בשיתוף עם: אליקים רובינשטיין – משנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס; פרופ' שחר ליפשיץ - ראש המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי; הפקולטה למשפטים אונ' בר אילן, פרופ' סוזי נבות – בה"ס למשפטים ע"ש שטריקס, המכללה למנהל; פרופ' עמיחי כהן – דיקן הפקולטה למשפטים לשעבר, הקריה האקדמית אונו; פרופ' אסא כשר – פרופ' אמריטוס לפילוסופיה, אונ׳ ת״א; וחתן פרס ישראל לפילוסופיה; תא"ל (במיל') אמל אסעד – מוביל מטה המאבק לתיקון חוק הלאום. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח וקבוצת חברי הכנסת (פ/211/23) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת מירב כהן וקבוצת חברי הכנסת (פ/4103/25).

דברי ההסבר מתוך נוסח הצעת החוק הרשמי